ספר בסדר
הביקורת נכתבה ביום שבת, 5 בנובמבר, 2016
ע"י adielz
ע"י adielz
לכל אחד יש מוזרות, שאם הוא לא היה מסתיר מרוב הבריות- היו חושבים אותו למשוגע. בואו נודה בזה, כולנו קצת משוגעים, כל אחד בדרכו. יותר מזה- כולנו מכירים את הבחור הזה שכולם חושבים שהוא על גבול הבעייה הנפשית, אבל הוא רואה את עצמו רגיל לחלוטין. ואולי הוא באמת רגיל?
גיבור הספר שלנו, הוטנר, הוא רגיל לחלוטין. הוא קצת אוהב ליילל, לא משהו שמזיק לסביבה יותר מידי. הוא אפילו מודע לבעייה שלו, ככה שהוא באמת שפוי נורמאלי. אחד האדם ממש.
לא אצל אנשי הכפר. בעיניהם הוא משוגע פסיכופט רצחני, המאיים על כל אנשי הכפר. לכן הוא נרדף לאורך 200 עמודים, ולאורך היערות המרהיבים של פינלנד. אנחנו הקוראים מגלים אמפתיה כלפיו, הוא ללא ספק בחור חביב עם שגעונות קלים- ואנשי הכפר מגלים שנאה יוקדת כלפיו.
למרות האמת הצועקת מבין דפי הספר, הוא קצת שיעמם אותי. הוא מורכב מהרפתקאות קטנות יותר מידי, ולא בונה מערכת יחסים מורכבת בין אף שתי דמויות- אפילו לא בין הוטנר לאהובתו. לא ברור אם היא אוהבת אותו או מרחמת עליו, או אולי שניהם בו זמנית.
ספר חביב, נקרא מהר- אך לא יצירה ספרותית מרשימה יותר מידי.
13 קוראים אהבו את הביקורת
טוקבקים
+ הוסף תגובה
|
Rasta
(לפני 8 שנים ו-11 חודשים)
זה ספר שאני רוצה לקרוא כבר הרבה זמן, אגיע אליו בהזדמנות. זה משהו שאני תמיד אומר, כולנו משוגעים, אין מישהו שפוי.. ואם מישהו חושב שהוא שפוי אז הוא בטוח משוגע. נשמע כמו ספר שאני אתחבר אליו.
תודה על הביקורת :) |
|
|
חגית
(לפני 8 שנים ו-11 חודשים)
ובניגוד למחשבות,
אני מאוד אהבתי את הספר "שנת הארנב".
הוא היה שונה, הוא היה מיוחד, הוא היה מצחיק והיה עצוב כאחד. |
|
|
כרמלה
(לפני 8 שנים ו-11 חודשים)
בניגוד למחשבות, אני דווקא אוהבת את
הספרות הפינית, ככל שקראתי ממנה עד עכשיו (ספרים של אווה טיקה, יוהני איו ומיקה ולטרי) . הכתיבה מאד מאופקת, אבל מתחת סוערים הרגשות במלוא עוצמתם.
|
|
|
מורי
(לפני 8 שנים ו-11 חודשים)
אמרת פינלנד, אמרת הכל. אנשים משעממים, יערות משעממים וספרות רדומה.
|
|
|
לי יניני
(לפני 8 שנים ו-11 חודשים)
נקרא בלי ה'
|
13 הקוראים שאהבו את הביקורת
