ביקורת ספרותית על הכול יהיה בסדר מאת דן יוספן
ספר טוב

---

על הספר הזה נכתבו ביקורות רבות ובעיניי אין צורך לחזור על הפרטים. גד מאבד את אישתו בתאונת דרכים, הוא מתנתק מן העולם ובוחר לעניש את עצמו ואת סביבתו על האובדן. סדרת מפגשים עם אנשים שונים ומשונים מובילה לשינויים בחייו ובחיי הסובבים אותו.

הגיבור הראשי של הספר הזה הוא לא גד, אלא הגורל. מפגשים מקריים מתגלים כהרי גורל ונפשות נקשרות כמו לולאות בשרשרת אחת אנושית, זוללת הפרלינים:-)

לכל אורך הספר ניתן לראות את האופטימיות שמבצבצת בעד כל מרה שחורה.
התקווה יוצאת עם היד על העליונה מול היאוש, הכפרה מנצחת את הנקמה ורוחב לב את צרות העין.

כמה מחבריי הטובים הם סטיסטיקאים ולהם הייתי ממליצה לוותר על הספר, אבל מכיוון שאת המקצוע הזה שרדתי בקושי רב, אני שמחה לקבל את כל צירופי המקרים שבספר כגורל, או קארמה אם תרצו.
בהתחלה כתבתי שהגורל, הוא הגיבור הראשי בספר הזה, אך יש גיבורה נוספת, חשובה לא פחות והיא החברות. החברות מהוללת בספר הזה כערך עליון וזה דבר יפה בעיניי, בעיקר כי דעתי כדעתו של הספר בעניין. החברות - בכוחה לחזק, לתמוך, לבנות גשרים ואף לרפא נפש פצועה.

אז קצת אופטימיות לא הזיקה לאף אחד ובמציאות השחורה והיומיומית שלנו, הספר הזה עושה טוב על הלב ושם גדולתו.

גילוי נאות - קיבלתי את הספר מהמחבר, אך אינני מכירה אותו אלא באופן וירטואלי

» ביקורות נוספות של נתי ק.
» ביקורות נוספות על הכול יהיה בסדר