ספר מעולה
הביקורת נכתבה ביום רביעי, 24 באוגוסט, 2016
ע"י אלזה
ע"י אלזה
בעיני רוחי אונורה דה בלזאק נדמה לי כמו וולקאן במפחתו, יוצר ומפסל תוך מאמץ דמויות וסיפורים מופלאים.
בספר הזה שלושה סיפורים, כל אחד מהם עוסק בנושא אחר וכל אחד מהם ריאליזם עטוף באגדה: הסיפור הראשון דן באמן שכמו פיגמליון מתאהב ביצירת האומנות שלו, מחביא אותה ושומר אותה לעצמו. נראה שבלזאק הכיר והוקיר אומנים (רודן פיסל מספר פסלים של בלזאק), מדובר על התקופה של ניצני האימפרסיוניזם, תחילת המאה ה-19. והסיפור הזה שואל מהי אומנות ועל דרכי הביטוי שלה.
הסיפור השני הוא "הנערה שעיניה זהב" מעין אגדה וסיפור אהבה, וכן אמנם זו המאה התשע עשרה אבל איזה הבדל בין אנגליה וצרפת, היצירה הזו בהחלט מביאה סיפור הטרוגני שמתחיל כמו טלנובלה אבל ממשיך לכיוונים מיסתוריים ושונים.
ולבסוף "אדון קורנליוס" אדם המאוהב בכספו וזהבו והתשלום הכבד שהחברה משלמת לשם כך, הצביעות והתככים של השלטון במקרה הזה המלך לואי האחד עשר ובין השורות המעמד הנחות של הנשים גם אם הן בנות מלך.
התאורים של בלזאק נפלאים, האיש מלך בתחומו.
16 קוראים אהבו את הביקורת
טוקבקים
+ הוסף תגובה
|
-^^-
(לפני 9 שנים)
בהחלט אני אקרא את ספר זה. הביקורת עשתה לי חשק.
|
|
|
אלזה
(לפני 9 שנים)
תודה ללי, מחשבות וcujo. דוקא פעם לא סבלתי את זולא. כנערה קראתי ספר בשם ז'רבז' או משהו כזה. ננסה אותו שוב.
|
|
|
cujo
(לפני 9 שנים)
תודה על ההמלצה!
|
|
|
מורי
(לפני 9 שנים)
אני ממש לא סובל את בלזק. תנו לי רק זולא.
|
|
|
לי יניני
(לפני 9 שנים)
אלזה תודה. אני מסכימה איתך לכל מילה.
|
16 הקוראים שאהבו את הביקורת
