ביקורת ספרותית על ילד מקולקל מאת דרור שגב

---

מארג יחסים עדין ומורכב בין נער מתבגר למטפל שלו,פסיכולוג המתמחה בטיפול בילדים,ילדים מקולקלים. זה סיפור המסגרת.או שאפשר גם להסתכל על זה כמסלול.
מסלול של מסע. לא מסע כזה שעובר בדיוטי פרי,ובסופו אתה מוצא עצמך מצולם בתמונה על רקע הותיקן.אלא מסע אל תוך נבכי הנפש.
גם בספרו הראשון (חוצה) זה היה סיפור מסע. פיזי ופנימי. הוא טוב בזה שגב.לאט ובעדינות הוא הכניס אותי אל הנימים העדינים של החומרים שמהם עשויים החיים.
אהבה,שכול,יחסי הורים ילדים,פער דורות,ועוד.
אני אוהבת את הספרים האלו שמעירים בי דברים. דרור,יותר מפעם אחת גרמת לי לדמוע.

כשסופר מוזג בנדיבות טונות של רגש ורגישות אל תוך הדמויות שלו,אין מצב שאתה נשאר אדיש לדמויות.

דרור שגב כותב בתשוקה, בהרבה תשוקה.אפשר ממש להרגיש את הלהט של המילים,את הרפרוף שלהן.יש הרבה עוצמה בכתיבה של שגב.

וכל המוזיקה שנוכחת בספר. איזה בונוס אדיר!

אהבתי.ספר שנגע בי.

» ביקורות נוספות של dina
» ביקורות נוספות על ילד מקולקל