ביקורת ספרותית על ראשו של אדם - הפקד מגרה #2 מאת ז'ורז' סימנון
ספר בסדר

---

עוד חקירה מאת ידיו של הפקד מגרה, עוד רצח, עוד קצת מצרפת והאווירה שבה ועוד עלילה שמתפתחת באופן לא צפוי.
שתי נשים נרצחות בדקירות סכין באופן אכזרי ביותר, האחת גברת במעמד מכובד והשנייה חדרנית - הרוצח לא פסח על אף אחת מהן. הרטן, החשוד המידי ברצח יושב בתא הנידונים למוות ומחכה לעריפת ראשו, אך פתאום הוא מקבל פתק עם הוראות בריחה מהכלא! כיצד זה ייתכן? מי שתל לו את הפתק ומדוע?
הכל זה הפקד מגרה - הפקדה מגרה בטוח שהרטן אינו הרוצח ועל כן מנסח שוב נוסחא לצלוח את החקירה שלו ולמצוא את הרוצח האמיתי. אך האם הוא עושה טעות? האם הוא הרגע שיחרר רוצח נתעב מהכלא ומעונש מוות? ומדוע שתי הנשים נרצחו מלכתחילה?

הפעם לצערי הרב, עם כמה שהסוף יחסית מפתיע, הפעם לא הצלחתי להישאב כמו שצריך אל תוך הספר - ההתחלה מבלבלת לחלוטין - לא הבנתי מי קשור למה, מה השמות, מי זה מי ומה הסיפור. הפאזל מתבהר רק בעמודים האחרונים והרגשתי שמרחו אותי סתם. מכל הסדרה (וחסר לי הספר הראשון שמישהו יביא לי אותו בבקשה…) זה הספר שהכי פחות התחברתי אליו. אבל, כל אחד ותחושתו. אולי אתם תאהבו, לשיקולכם.

» ביקורות נוספות של ראיה
» ביקורות נוספות על ראשו של אדם - הפקד מגרה #2