ביקורת ספרותית על בתו של הזמן מאת ג'וזפין טיי
ספר טוב

---

עוד לפני הספירה, בתקופת veni, vidi, vici של יוליוס קיסר, ההיסטוריה נכתבה בידי המנצחים. נפוליאון בונפרטה כינה אותה "אגדה שהכל הסכימו עליה", וגם בתקופה המודרנית וינסטון צ'רצ'יל היה משוכנע שההיסטוריה (his-story) תהיה אדיבה כלפיו כי הוא זה שמתכוון לכתוב אותה.
לכן, אין זה פלא שמתגלות פשלות היסטוריות כאלה ואחרות אך יש מקרים שבהם his story, הסיפור של..., שהיווה בסיס לכתיבת דפי ההיסטוריה הינו משולל כל יסוד הגיוני, והספר הזה מציג מקרה כזה, ועושה זאת בפירוט משכנע ומרתק.

אלן גראנט, בלש סקוטלנד יארד, שוכב פצוע בבית חולים אנגלי ויוצא למסעות מחקר של קווים וצורות בתקרה שמעל ראשו. על השידה לידו מונחים רומנים אופנתיים שמפהקים אותו והוא מוכרח למצוא תעסוקה ראויה למוח הבלש שלו, ויפה שעה אחת קודם. ידידתו השחקנית מפציעה לעזרתו ומביאה לו כמה דיוקנים של אנשים אשר בשמם נקשרה תעלומה כלשהי, וביניהם הדיוקן של ריצ'רד השלישי – הדמות השנויה במחלוקת והחידתית ביותר בהיסטוריה של אנגליה.

המלך הצעיר ויפה התואר שזכה לתהילה וכבוד בקרב העם, שקידם את שלטון הצדק והתקין תקנות מהפכניות לשוויון המעמד החוקתי של עניים ועשירים ולמניעת שחיתות בקרב הפקידים, נחקק בזיכרון הקולקטיבי כגיבן מכוער ושליט אכזר, וזאת גם לא מעט ב"זכות" תרומתו האדיבה של שייקספיר המציג אותו ככזה במחזהו המפורסם, במטרה להתחנף לשלטון החדש של בית טיודור – השושלת היריבה.

המוח האנליטי של גראנט הבלש מפריך את המיתוס ההיסטורי בעזרת שרשרת טיעונים לוגיים ובסיועו של הגיון בריא ובחור אמריקאי צעיר שנובר למענו במסמכים בני 450 שנה, ובזאת נחשפת העובדה המדהימה והלא ממש מפתיעה על כך שהדעה הרווחת על ריצ'רד השלישי התבססה על רכילות של משרתים, פוילע-שטיקים ופתפותי ביצים אשר סיפקו שפע של חומר לניפוח סיפור האגדה הזה וכללו פשעים רבים ומגוונים שגולת כותרתם היא ההאשמה ברציחתם של שני אחייניו, המלך אדוארד החמישי בן ה- 12 ואחיו בן ה- 9 הידועים כ- "הנסיכים שבמצודה".

הכתיבה של ג'וזפין טיי הנה קולחת ואינטליגנטית, המשלבת הומור בריטי סרקסטי שמפתיע לטובה וביקורת לא מרומזת על עצלות מחשבתית, אדישות והעדר סקרנות שהם קרקע פורייה להולכת שולל. עכשיו תוסיפו לזה גם דפים מזהיבים, מוכתמים ומתפוררים בניחוח טחב של ספרים ישנים, וקיבלתם חוויה בלתי שגרתית לימי הקיץ החמים.

פינת העשרה

*בשנת 1990, הספר הזה דורג על-ידי אגודת סופרי הפשע הבריטית כרומן המסתורין הטוב ביותר של כל הזמנים.

*השחקן בנדיקט קמברבאץ' (״שרלוק״, "משחק החיקוי") יגלם בקרוב את דמותו של ריצ׳רד השלישי בסדרה חדשה על מלחמות השושנים. מסתבר שהוא גם צאצא רחוק של המלך.

*למי מכם שנחרד והוטרד (כמוני) מהעוול ההיסטורי שנעשה למלך אנגלי צעיר מבית טוב בן ה- 32 במותו, דעו לכם ש-:
ריצ'רד השלישי נפל בשדה הקרב כאשר בפיו המשפט המפורסם: "סוס, סוס, ממלכתי תמורת סוס!", והסברה הרווחת הייתה ששרידי גופתו הושלכו לנהר אבל זה לא עצר בעד הארכיאולוגים של אוניברסיטת לסטר מלחפש את גופתו מתחת לרצפת הבטון של החניון העירוני. הם מודים שלא ציפו למצוא משהו, אך למרות המשימה ההזויה, העצמות שלו נמצאו, נבדקו, נמדדו ונחקרו, ולאחר שנתיים וחצי (במרץ 2015), גם נקברו בטקס קבורה חגיגי ורב-משתתפים. העיתונים שסיקרו את האירוע טענו ששייקספיר עשה טובה גדולה בתיאור המפלצתי של המלך כי אחרת גילוי שרידיו 530 שנה אחרי מותו היה מסתכם בקבורה חפוזה וצנועה, בלי כותרות ובלי מלחמת קתדרלות על העצמות שלו. מעניין היה לשאול את צאצאיו אשר במשך מאות שנים סחבו על גבם את מעשיות הגיבן רוצח הילדים, האם גם הם מודים לשייקספיר על ה"פייבור".

» ביקורות נוספות של פואנטה℗
» ביקורות נוספות על בתו של הזמן