ביקורת ספרותית על פלא מאת ר"ג' פלאסיו

---

חשבתי שהחופש שלי יהיה רגיל, עוד אחד מהחופשים המשעממים האלה שבו אני קמה ב11 , עושה ריצת בוקר, אוכלת וגומרת את היום מול המחשב כשפעם ב אני יוצאת מהבית. והאמת, שזה לא הפריע לי כל כך. אבל היה דבר אחד שהייתי בטוחה לגביו - אני הולכת לנוער קורא השנה. אמא שלי אפילו הסכימה להסיע אותי עד לתל אביב הרחוקה ובחזרה, אם אהיה מדריכה בקייטנה של אחיות שלי (יאי). אבל בכל זאת הסכמתי. אחר כך, באו הטענות שלנו לאבא שלי - בחופש חייבים ללכת איפשהו לחופשה ולא להישאר בבית כל הזמן , והוא כמובן לא יכל לשאת את התלונות שלנו ולקח חופשה בצפון (יאי ^^). אבללללל החופשה יוצאת על ה31 ביולי ככה שאני לא יכולה ללכת לנוער קורא, ועוד יותר גרוע - אני אתקע בקייטנה הזאת לסתם! באסה :(


וכל החפירות האלה כדי להגיד לכם שלבסוף, הקייטנה הזאת זה לא רעיון כל כך גרוע...



*************************************************************************



היום היה "יום שכולו חסד". אנשים עם מגבלויות באו והעבירו לנו תחנות . למדנו לומר כמה מילים בשפת הסימנים, לקרוא כתב ברייל, ולהתמודד עם נכות. זה היה הכי קשה. לנכה שהיה איתנו קראו סלאבה. הגוף שלו היה מעוות ולכן הוא ישב בכסא הגלגלים הגדול ביותר שראיתי מימיי. אני מודה שבהתחלה נרתעתי, אבל לא רציתי שהחניכות ייברחו כשיראו אותי ככה, אז ניסיתי לשמור על הבעה נורמלית ולא מופתעת. אחרי כמה דקות כבר לא הייתי צריכה להעמיד פנים - סלאבה התגלה כאדם נחמד מאוד, שכיף לדבר איתו והוא לא ניסה להסתיר את היותו נכה. הוא סיפר על עצמו, איך נהייה נכה, ואילו מגבליות פגש בחייו. להפתעתי, לא ריחמתי עליו כמו שחשבתי שארחם עליו, אלא דווקא חשתי כלפיו כבוד. זו הייתה תחנה מדהימה ומקסימה שלמדה אותי שאנשים נכים הם בדיוק כמונו מלבד הצד הפיזי שלהם , ואני חושבת שכל אחד צריך סלאבה בחיים שלו, שיזכיר לו את זה.
פלא גם ילד כזה. הוא ילד רגיש, חכם, והדבר היחיד ששונה בו זה המראה שלו - מה שמשחק לרעתו. לאט לאט הוא מתחבר עם חבריו לכיתה , ולומד לקבל עליו את השונות שלו. גם לאחותו ויה השפיע המראה שלו, אבל היא מתגברת על זה ובעיניי היא הדמות החזקה ביותר בספר.
בקיצור, אני ממליצה לכם מאוד לקרוא את הספר פלא
וזהו^^

» ביקורות נוספות של הרמיוני
» ביקורות נוספות על פלא