ביקורת ספרותית על מר בוטן מאת אדם רוס (נצחיה )

ביקורת ספרותית על מר בוטן מאת אדם רוס
ספר לא משהו דירוג של שני כוכבים

הביקורת נכתבה ביום ראשון, 24 באפריל, 2016
ע"י נצחיה

בליל הסדר העלינו את השאלה הבאה: אם במקום ארבעה בנים היו ארבעה ספרים, אז איזה ספר היה מתאים לכל תפקיד? נניח "האסופית" או "פוליאנה" הן בלי ספק בתפקיד התם. יש כל מיני ספרים שממלאים בטבעיות את תפקיד "החכם", למשל "קדמת עדן". אבל איזה ספר הוא הרשע? שאלה לא ברורה. מה כבר יכול להיות בספר שהופך אותו להיות רשע?

הדור שלנו הוא תוסס ותזזיתי. מידע זורם במהירות לאנשים, ואנשים עוברים במהירות על פני מדע, ולמי יש זמן וסבלנות לקרוא עד הסוף ולהתעמק במשהו בודד? הומצאו לכך גם ראשי תיבות הולמים, "אמ;לק" שהם הגירסה העברית ל"tl;dr" היינו "ארוך מדי, לא קראתי" ומזמינים תקציר בן שורה או שתיים של המאמר או של הכתבה או של הספר.

ובכן, קבלו אמ;לק לספר הזה, וזו אזהרת קלקלנים חריפה. כל גבר נשוי, אומר אדם רוס, הוא רוצח בפונטציה. לא כלפי כל אדם שהוא, אלא רוצח-אשתו בפוטנציה. אם זו לא הגדרה לספר רשע, אני לא יודעת מה יכול יותר להתאים.

את המסר הזה מעביר רוס דרך שלושה סיפורים שונים שמתערבבים זה בזה. דייוד פפין מואשם ברצח אשתו אליס. שני הבלשים שחוקרים את נסיבות המוות שלה נמצאים גם הן במסכת סבוכה, כל אחד מול אשתו. הסיפור כתוב בצורה מתעתעת בכוונה. ואם לא שמנו לב לצורה המתעתעת שבה הוא נכתב, הוסיפה ההוצאה ציור של אשר על הכריכה הפנימית, שבה אנשים שחורים ולבנים משתרגים זה בזה ברצועת מביוס שבה האחד הופך בהדרגה לרקע של האחר. ואם גם זה לא מספיק, הרי שבספר משתלב גם רוצח שכיר ששמו, איך לא, מביוס. רוס מנסה להגיד בדרכו הפתלתלה ומלאת הסמלים שכל אדם הוא טבעת מביוס, שבה הצד הנכון של רצועת נייר מסובב ומתחבר לצד הלא נכון, וכך הם הופכים להיות צד אחד ללא הפרדה. מעין ד"ר ג'קיל ומיסטר הייד, אבל בדר מפחידה יותר משום שזה לא שיקוי או קסם שבהם אדם מעביר את עצמו, אלא שתי פנים שקיימות בטבעיות אצל אותו אדם, וברוע שרק מנסה להגיח אל פני השטח.

לא שואלים אותי, אבל בעיני זה ספר חולני.

19 קוראים אהבו את הביקורת

אהבת?

» ביקורות נוספות של נצחיה
» ביקורות נוספות על מר בוטן

טוקבקים

+ הוסף תגובה

yaelhar	yaelhar (לפני 9 שנים ו-5 חודשים) ברור... גם לא כל מה שאסור הוא טעים.
נצחיה	נצחיה (לפני 9 שנים ו-5 חודשים) כן, אבל לא כל מה שטעים הוא אסור
yaelhar	yaelhar (לפני 9 שנים ו-5 חודשים) את זה לא הבנתי... יש טעים אסור לאנשים ששומרים מסורת, לא? חלק מזה אולי לא "טעים" כי לא טעמנו. אבל חלק מזה אסור, נניח בפסח, לא?
נצחיה	נצחיה (לפני 9 שנים ו-5 חודשים) כן, יעל, הבנתי. אבל את עשית שקילות טעים-אסור, ואני אומרת שהיא לא שקולה תמיד.
yaelhar	yaelhar (לפני 9 שנים ו-5 חודשים) נצחיה - לא התכוונת למה שטעים ומותר, אלא למה שטעים ואסור (-:
נצחיה	נצחיה (לפני 9 שנים ו-5 חודשים) בת-יה ראיתי מה שכתבת, ובעיני זה הפוך. לא מאוד משעמם, להיפך יש בו משהו מרתק עם המון פניות ופיתולים ואי אפשר לדעת אף פעם מה בדיוק האמת. אבל כן הרגשתי חולניות רבה.
נצחיה	נצחיה (לפני 9 שנים ו-5 חודשים) יעל, השם והכריכה אכן מאוד מפתים. ובעיני יש הרבה דברים מאוד טעימים בפסח (כמו חרוסת, למשל) כך שלא בטוח שההגדרה שלך תקפה.
בת-יה	בת-יה (לפני 9 שנים ו-5 חודשים) סתם ספר משעמם (וזה מה שכתבתי עליו אחרי שקראתי אותו) חולני? לא חושבת. ולעניין הבוטנים, כמי שמכירה את כל סוגי הכשרות אצל העדות השונות (עניין משפחתי) בוטנים כשרים לפסח אצל כולם. כמו שכתבה נצחיה מדובר באגוזים ואין על כך מחלוקת. הבעיה היחידה (אם אפשר לקרוא לזה כך) נמצאת אצל חלק מהעדה של עולי הודו. יש מהם שנוהגים להשרות את הבוטנים במים כדי לרכך אותם, וזה יוצר סוג של חמץ. אם זה מותר למאכל אין לי מושג. לכל השאר חג שמח ובתיאבון!
yaelhar	yaelhar (לפני 9 שנים ו-5 חודשים) יפה! הייתי עלולה להתפתות בגלל השם... ולגבי חמץ או לא - נראה לי שהדיוטות בתחום (כמוני, למשל) יראו נטייה להגדיר "חמץ" כל מה שטעים להם... ממש כמו בדייטת הרזיה - מה שטעים - משמין (-:
נצחיה	נצחיה (לפני 9 שנים ו-5 חודשים) בוטנים זה לא חמץ בשום צורה (חמץ = דגן שהותפח) יש כאלה שטוענים שבוטנים נכנסים לגזירת קטניות (שזה מוזר, כי בוטן הוא סוג של אגוז). אנחנו לא סוברים כמותם.
גלית	גלית (לפני 9 שנים ו-5 חודשים) תלוי מאיזו עדה אתה אב"פ
אהוד בן פורת	אהוד בן פורת (לפני 9 שנים ו-5 חודשים) נצחיה, לצורך העניין עד כמה שידוע לי בוטנים זה בכלל חמץ.
-^^-	-^^- (לפני 9 שנים ו-5 חודשים) ביקורת טובה ! עניין הספרים מקורי ואני אנסה לענות על שאלתך מהפסקה הראשונה: ספרים שמתאימים לקטגוריית הרשע אולי אלה ספרים שגורמים לסבל במהלך קריאתם ?כמו דמדומים למשל ?