“בליל הסדר העלינו את השאלה הבאה: אם במקום ארבעה בנים היו ארבעה ספרים, אז איזה ספר היה מתאים לכל תפקיד? נניח "האסופית" או "פוליאנה" הן בלי ספק בתפקיד התם. יש כל מיני ספרים שממלאים בטבעיות את תפקיד "החכם", למשל "קדמת עדן". אבל איזה ספר הוא הרשע? שאלה לא ברורה. מה כבר יכול להיות בספר שהופך אותו להיות רשע? הדור שלנו הוא תוסס ותזזיתי. מידע זורם במהירות לאנשים, ואנשים עוברים במהירות על פני מדע, ולמי י”

“אני אוהבת כשהמתרגמים באים לקראתנו. כמו למשל המתרגמת של הספר הזה, שחשה צורך לספר לנו שסרטים של היצ'קוק מהווים מוטיב חוזר בספר. מאוד אדיב מצדה, במיוחד בשביל אלה מבין הקוראים שלא יכולים לזהות מוטיב גם אם הוא חוזר ומתפרש על עשרים עמודים בצורה של שיעור מתמשך ומייגע על סרטיו של היצ'קוק. קצת חבל, כי היופי האמיתי במוטיבים גלום בהסתתרות שלהם. מוטיב חוזר צריך להתפזר כמו אבנים שבצד הדרך, לא להתנוסס כמו שלטי”

“אחד הספרים הגרועים שקראתי בשנה האחרונה. מפתיע המשפט המופיע על כריכת הספר מפי סטיבן קינג (לא שהוא הסופר האהוד עלי, אך בכל זאת ציפיתי ממנו ליותר). "הספר המרתק ביותר על הצד האפל של הנישואים?" - הספר אכן אפל ותפל! עלילה לא ברורה, קפיצות בין זמנים וסיפורים. דמויות הזויות, שטוחות ולא מובנות, מעוררות אנטי. הצד האפל של הנישואים? - לא צד ולא נישואים, אלא דברים הזויים, חולניים מפי מישהו שחושב שהוא סופר”

“על כריכת הספר כתוב ש"מר בוטן חוקר באופן מתוחכם, מסעיר ומהפנט את הלב האנושי" ובכן, מי שמחפש חקירה באופן הזה צריך לקרוא את הספר עם מיקרוסקופ, כי הספר מתאר, בשלווה די נינוחה שתי מערכות יחסים, של שני זוגות, בהפרש של שנים, בלי יותר מידי דרמות, ועם מצבים שכמעט כל זוג חווה אותם בחייו בשלב מסויים. הספר כתוב מנקודת המבט של הבעל, וזה הופך אותו ליחודי משהו, בזכות הטענה שגברים לא כל כך עוסקים ברגשות, בעוד שכא”

“בליל הסדר העלינו את השאלה הבאה: אם במקום ארבעה בנים היו ארבעה ספרים, אז איזה ספר היה מתאים לכל תפקיד? נניח "האסופית" או "פוליאנה" הן בלי ספק בתפקיד התם. יש כל מיני ספרים שממלאים בטבעיות את תפקיד "החכם", למשל "קדמת עדן". אבל איזה ספר הוא הרשע? שאלה לא ברורה. מה כבר יכול להיות בספר שהופך אותו להיות רשע? הדור שלנו הוא תוסס ותזזיתי. מידע זורם במהירות לאנשים, ואנשים עוברים במהירות על פני מדע, ולמי י”

“אני אוהבת כשהמתרגמים באים לקראתנו. כמו למשל המתרגמת של הספר הזה, שחשה צורך לספר לנו שסרטים של היצ'קוק מהווים מוטיב חוזר בספר. מאוד אדיב מצדה, במיוחד בשביל אלה מבין הקוראים שלא יכולים לזהות מוטיב גם אם הוא חוזר ומתפרש על עשרים עמודים בצורה של שיעור מתמשך ומייגע על סרטיו של היצ'קוק. קצת חבל, כי היופי האמיתי במוטיבים גלום בהסתתרות שלהם. מוטיב חוזר צריך להתפזר כמו אבנים שבצד הדרך, לא להתנוסס כמו שלטי”

“אחד הספרים הגרועים שקראתי בשנה האחרונה. מפתיע המשפט המופיע על כריכת הספר מפי סטיבן קינג (לא שהוא הסופר האהוד עלי, אך בכל זאת ציפיתי ממנו ליותר). "הספר המרתק ביותר על הצד האפל של הנישואים?" - הספר אכן אפל ותפל! עלילה לא ברורה, קפיצות בין זמנים וסיפורים. דמויות הזויות, שטוחות ולא מובנות, מעוררות אנטי. הצד האפל של הנישואים? - לא צד ולא נישואים, אלא דברים הזויים, חולניים מפי מישהו שחושב שהוא סופר”

“על כריכת הספר כתוב ש"מר בוטן חוקר באופן מתוחכם, מסעיר ומהפנט את הלב האנושי" ובכן, מי שמחפש חקירה באופן הזה צריך לקרוא את הספר עם מיקרוסקופ, כי הספר מתאר, בשלווה די נינוחה שתי מערכות יחסים, של שני זוגות, בהפרש של שנים, בלי יותר מידי דרמות, ועם מצבים שכמעט כל זוג חווה אותם בחייו בשלב מסויים. הספר כתוב מנקודת המבט של הבעל, וזה הופך אותו ליחודי משהו, בזכות הטענה שגברים לא כל כך עוסקים ברגשות, בעוד שכא”