ביקורת ספרותית על הצל של אנדר - הצל של אנדר #1 מאת אורסון סקוט קארד
ספר מעולה דירוג של חמישה כוכבים
הביקורת נכתבה ביום ראשון, 24 בינואר, 2016
ע"י אור


תתארו לכם ש"אשמת הכוכבים" הייתה מגוללת מנקודת מבטו של אוגוסטוס, ש"לוליטה" מנקודת מבטה של לוליטה וש"דון קיחוטה" מנקודת מבטו של סנצ'ו פנצ'ו. שדמויות המשנה המשמעותיות, היו אלו הפורשות עבורנו את העלילה, מהפרספקטיבה שלהן. האם זה היה נותן לנו את התמונה במלואה, מעצים את החוויה, או שמא גורע ממנה?

אורסון סקוט קארד בחר בדמותו של בין עבור התפקיד החשוב.
זכרתי אותו כילד גאון וחביב שלקח חלק בהרפתקאות הספר המקורי. דמותו הייתה מסקרנת, אם כי לא חשתי באיזה מסתורין הקושר אותה להקבלת העלילה המקורית, מבחינתי, באותה מידה יכול היה קארד לבחור באחת מדמויות המשנה האחרות עבור המשימה (לדוגמה עלי, פטרה או בונזו מדריד).
מסקרן לחזור לספר הראשון על מנת לגלות האם "סדרת הצל" (בדגש על הספר הנוכחי) תוכננה מראש או שמא נהגתה בשלב מאוחר יותר.

סיפור התמודדות הילדים כנגד הרעב והאלימות ברחובות רוטרדאם היה מעניין, אולם סיפור הישרדותו של בין בן השנה (בניאגרה בשירותים) גרע מאמינות הסיפור (גם כשניתן לכך, הסבר כביכול הגיוני). בניגוד לספר המקורי, החיבור שלי עם בין היה פחות מיידי הפעם, מחשבותיו האינסופיות, העובדה שלעולם אינו טועה, והיעדר הרגש עוררו בי מעט אפתיה תחילה.
עם זאת, ידעתי שמדובר בחלק מתהליך הכרחי, של התחשלות אופי הדמות, ובסופו של דבר (בערך ממחצית הספר), מצאתי עצמי, אוהד אותו.

בין אינו נחות מאנדר. הוא ילד מבריק, בעל יכולת זיכרון וקליטה פנומנאלית. גלגלי המחשבה שלו פועלים ללא הרף, גם הרבה אחרי שהוא יורד לעומקו של כל מאורע ומפענח את האדם הניצב מולו. השאלה המרכזית אינה עוסקת בכישרון, אלא בכושר הנהגה, האם יכולתו לשלהב אחריו חיילים זהה לזו של אנדר, האומנם מסוגל הוא להוביל את האנושות במלחמה הגורלית נגד הבאגים. זוהי השאלה המכוננת בספר (המטרידה את בין והפקודים עליו), אולם ברגע האמת, גם בין משלים עם המציאות, כי אנדר הוא האדם הנועד להנהיג אותם (כפי שהוא מודה בצניעות בפני מפקדו).

כתיבתו המדויקת (חדה כתער) של קארד והיצירתיות השופעת ממנו, עודנה מרשימה. תיאור הקרבות המרהיבים והתפניות בעלילה, מפגינים שוב את יכולת כתיבתו המעולה.

השתלשלות האירועים בכדור הארץ (התפרקות ברית ורשה החדשה וההשתלטות הרוסית) הייתה לא פחות מרתקת בעיני מציר העלילה הראשי. נדמה שאחד המסרים העיקריים של קארד, הוא שהמלחמה טבועה באדם. בהקשר הזה, מעניין לגלות, כיצד השתלב בין בהמשך המאורעות (האם לקח חלק במלחמת העולם הצפויה, האם גופו שרד את גזרת הגורל). כמו כן, מה חלקו של אשיל בעתיד הסדרה.

"המשחק של אנדר" הינו יצירה מופת, העומדת בפני עצמה. כך שבעיניי לפחות, "הצל של אנדר", אינו ספר בגדר חובה. עם זאת, לחובבי הסדרה והסוגה, הוא משלים יפה את העלילה, חושף את מאחורי הקלעים ומשיב אותנו לזיכרונות הספר הראשון.

שזירת שתי עלילות מקבילות איננה משימה קלה, אך נדמה שקארד צלח אותה, באמצעות האיזון הנכון.
אם "המשחק של אנדר" הוא עוגת שוקולד חמה, הצל של אנדר הוא הגלידה הקרה, שיהיה בתיאבון.
16 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה
אור (לפני שנתיים ו-2 חודשים)
חחח כן, משתמע כך מהתגובה.

האמת שקראתי קצת על ההמשכים, סדרת הצל נשמעת ללא ספק מעניינת יותר.
Miaka (לפני שנתיים ו-2 חודשים)
ביקורת מעולה המשחק של אנדר הוא ספר מעולה, אבל לדעתי הצל של אנדר הוא גאונות לשמה.
הדמות של בין היא דמות מורכבת מהדמות של אנדר, לפחות לדעתי. כל הגילויים כל העבר,כל הייחוד של בין מעשיר את העלילה.
אנדר הוא דמות מדהימה אבל בין, אני לא ידעתי איך להכיל את הדמות שלו בהתחלה. הוא משווע למשפחה, להכרה,לאמון . אני לא יודעת אם קראת את המשכים של הצל. אני באופן אישי התחברתי לסדרה של הצל ופחות להמשכים של אנדר.
בין גדל שם והופך להיות דמות אפילו טובה עוד יותר.
ציינתי שאני אוהבת את בין ?
אור (לפני שנתיים ו-2 חודשים)
תודה לשניכם,

מסכים איתך, אני חושב שכדאי לקרוא קודם את "המשחק של אנדר" (אשמח לשמוע מישהו שקרא הפוך)
אור (לפני שנתיים ו-2 חודשים)
תודה לשניכם,

מסכים איתך, אני חושב שכדאי לקרוא קודם את "המשחק של אנדר" (אשמח לשמוע מישהו שקרא הפוך)
גלית (לפני שנתיים ו-2 חודשים)
בד"כ ספרים נילווים לא מלהיבים , הקונספט כשלעצמו דווקא כן, הרי כולם רוצים "עוד" מאותו הדבר - כמה קיתונות רותחין נשפכו על ג'יי קיי רולינג בשבתה כרוברט גלבריית על ש "הארי פוטר זה לא"? - דוגמא טובה בתחום : סדרת ניר שרוני וסדרת בתיה שהופיעו כנילווים ונקודת מבט שונה לסיפורו של ציון כהן של גלילה רון פדר,
כשלעצמן סדרות חביבות ובהחלט מעניין לראות את אותו סיפור מנקודת מבט שונה אך אין ספק שרמת שתי הסדרות לא מתקרבת בכלל לזו המקורית.
במקרה הזה הצליח קארד לפתח סיפור מעניין למרות שאנחנו יודעים מה הסוף,אני אהבתי , אם כי אינני יודעת מה הייתה תגובתי אם הייתי קוראת קודם כל את בין ורק אח"כ את אנדר.
אהבתי את הבקורת.
מחשבות (לפני שנתיים ו-2 חודשים)
סקירה טובה, אלא גם מהמשחק של אנדר לא התפעלתי, בלשון המעטה.





©2006-2018 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ