• חברים
  • ביקורות
  • דירוגים
  • פורומים
  • רשימות
  • נושאים
  • מחפשים בנרות
  • ספרים חדשים
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
סימניה - סופרים ספרים וחברים • © 2006-2026
אודות•חנויות ספרים•ספריות•עזרה•תנאי שימוש•פרטיות
תוכן פרסומי רלוונטי
סימניה
•
•
•
•
הצל של אנדר

הצל של אנדר

מאת אורסון סקוט קארד

הביקורת של Braveheart

תמונה של Braveheart
דירוג
דירוג
דירוג
דירוג
דירוג
5.0
הצל של אנדר

הצל של אנדר

מאת אורסון סקוט קארד

הביקורת של Braveheart

דירוגדירוגדירוגדירוגדירוג
5.0
תמונה של Braveheart
הוצאה לאור:אופוס
שנת הוצאה:2000
סדרה:הצל של אנדר #1
קטגוריה:מדע בדיוני ופנטזיה
הקודמת
אין ביקורת הקודמת
1/27
ביקורות על הצל של אנדר
הבאה
נתי ק.
דירוגדירוגדירוגדירוגדירוג
5.0
לפני 10 שנים

“חייזירים זה איכסה. זה מה שלמדתי מסרטי מד"ב שבעלי מרבה לצפות בהם. פעם הלכתי איתו לאחד מסרטי מלחמת הכו”

הביקורת

הביקורת נכתבה לפני 5 שנים•2 דקות קריאה

ואוו, ואוו, ושוב פעם ואוו, זהו אחד מהסיפורים המעולים, המרתקים, המרגשים, והדהימים שקראתי. אני חוזר לעולם של אנדר אחרי 5 שנות הפסקה. גם מכיון שלקח לי זמן למצוא את החמשייה של בין, וגם משום שהמקום שלי בחיים לא אפשר לי לשקוע בקריאת ספרים עקבית וחששתי להתחיל סאגה של חמישה ספרים עד עכשיו. אבל לאחר מספיק זמן שבו לא קראתי משהו שתפס אותי חזק, החלטתי לעשות את הדבר האהוב עלי, ללכת לספרייה (הפרטית שלי) ולבחור משהו שאני יודע שיהיה אדיר. וצדקתי.
הסיפור של אנדר מוכר לנו גם מהספר וגם מהסרט שנעשה על המשחק של אנדר (שאגב היה טוב לדעתי). אחת הדמויות הנפלאות שהיו לצידו של אנדר היא דמותו של בין הגאון הקטן שתמיד היה שם בעמדת תצפית וידע לתת תובנות לאורך הדרך, והוא היה דמות חסרה במיוחד תחת נוכחותו של אנדר. הסיפור הצל של אנדר נותן לקורא את מה שהוא כל כך ביקש ורצה לשמוע עוד על חייו של בין. חמישיית הספרים על בין מתחילה במעין חזרה על הסיפור של המשחק של אנדר אבל מנקודת מבטו של בין, ובעצם משלימה לקורא המון המון דברים מאחורי הקלעים של אנדר שהופכים את הסיפור לעמוק יותר ומרגש יותר.
בשביל להבין את הספר הזה צריך לקרוא קודם את המשחק של אנדר (או לפחות לראות את הסרט). הסיפור של בין מתחיל עוד בהיותו יתום קטנטן ברחובות העיר רוטרדאם בכדור הארץ שבהם הוא נלחם על חייו כדי לשרוד. הסיפור ממשיך עם גילויי הגאונות שלו על ידי נזירה שמקושרת לצי העולמי כדי לזהות ילדים שכמותו ולשלוח אותם לבית הספר ללחימה כנגד האויב החייזרי שהעולם נלחם נגדו בעבר. וממשיך בקורותיו של בין בבית הספר ללחימה ובזמן מלחמת הבאגים.
כתיבתו המדהימה של סקוט קארד מגיעה גם כאן לשיאים נפלאים, עם תיאורים מרגשים של דמותו של בין, עם תיאורי קרבות, לחימה, יחסים בינאישיים וגם הפן המד"בי מספקים לקורא עלילה גדושה בכל טוב, גם מבחינת הסיפור וגם מבחינת השפה.
פשוט תענוג... ממשיך מיד לספר הבא בסדרה...
תהנו...

מי אהב את הביקורת

אהבת?
תמונה של משה
משה
תמונה של Mira
Mira
תמונה של Pulp_Fiction
Pulp_Fiction
תמונה של רץ
רץ
תמונה של גלית
גלית
תמונה של ברברה
ברברה
תמונה של מוריה בצלאל
מוריה בצלאל
תמונה של moshef
moshef
26קוראים|גיל ממוצע50|38%נשים

על המבקר

תמונה של Braveheart

Braveheart

ותיקעורך
חבר מזה 15 שנים
350 ביקורות•23 נבחרות•2,832 לייקים
ז'אנרים מועדפים:
מדע בדיוני ופנטזיה•ספרות מתורגמת•קומיקס
תמונה של Braveheart
Braveheart
ותיקעורך
חבר באתר מזה 15 שנים
ביקורות350
ביקורות נבחרות23
לייקים שקיבל2,832
דירוג ממוצע4.8 ⭐
ז'אנרים מועדפים
מדע בדיוני ופנטזיה188ספרות מתורגמת32קומיקס16

דיון על הביקורת

12 תגובות
Braveheart
Braveheart•לפני 5 שנים

מוריה,

זה החלק הכיף של הספרים, שאפשר לשקוע בהם שוב.
Braveheart
Braveheart•לפני 5 שנים

קורא כמעט הכל,

לגמרי!
מוריה בצלאל
מוריה בצלאל•לפני 5 שנים
יותר מעשור מאז שקראתי, נמחק לי לגמרי מהזיכרון. אני כן זוכרת שנהניתי.
קורא כמעט הכול
קורא כמעט הכול•לפני 5 שנים

בהחלט

Braveheart
Braveheart•לפני 5 שנים

נתי ק., אכן מקום מכובד =)

חנוכה שמח iiiiliiii
נתי ק.
נתי ק. •לפני 5 שנים

הספר היחיד בסוגה של מד"ב שצלחתי וחיבבתי

Braveheart
Braveheart•לפני 5 שנים

yaelhar, תודה רבה

באמת הסדרה של אנדר היא יותר הארד קור מד"ב ובינתיים אצל בין היא מלאה בעוד המון דברים טובים. חנוכה שמח. iiiiliiii
Braveheart
Braveheart•לפני 5 שנים

אלון,

נראה לי שאתה צודק, בינתיים הרבה יותר אקשן, אבל נהניתי גם מהסדרה של אנדר בצד הרעיוני שלה. חנוכה שמח iiiiliiii
Braveheart
Braveheart•לפני 5 שנים

תודה בת קול,

איזה כיף, מאחל לך הנאה צרופה וחנוכה שמח. iiiiliiii
yaelhar
yaelhar•לפני 5 שנים

ביקורת טובה.

אהבתי את "המשחק של אנדר", התרשמתי מ"קול למתים" אבל את שאר הסידרה לא התחשק לי לקרוא.
אלון דה אלפרט
אלון דה אלפרט•לפני 5 שנים

הסדרה של ״הצל״ טובה פי כמה מהסדרה של אנדר. אנדר מעצבן, ונהיה יותר מעצבן וטרחן ככל שהסדרה מתקדמת.

בין, לעומת זאת, הוא דמות מעולה
מעין
מעין•לפני 5 שנים
האמת שממש עשית חשק לקרוא, למרות שאני כבר בקושי קוראת מד"ב. קראתי מזמן את "המשחק של אנדר" ואת "קול למתים" וממש אהבתי, וב"קסנוסייד" איבדתי עניין לגמרי.. אל "ילדי המחשבה" כבר לא הגעתי. אבל בהחלט שיכנעת. תודה :)
12 תגובות בסך הכל

ביקורות נוספות של Braveheart

קורות קונאן הברברי

קורות קונאן הברברי

רוברט א. הווארד

איזה כיף שיש שבת ארוכה כל כך שאפשר בניחותא לשכב על הספה ולקרוא על עולמות רחוקים ומופלאים.
זהו קובץ סיפורים על קונאן הברברי מיועדים למבוגרים שמספרים כל מיני אפיזודות שהתרחשו בחייו של קונאן. הסיפורים אינם עוקבים ונבחרו לקובץ זה בגלל אהבתו של העורך אליהם ולא בגלל חיבור כלשהו בינהם מה שלא הפריע בכלל להנות מכל אחד מהם בנפרד. הסיפורים שנאספו הם סיפורי הרפתקאות פנטסטיים שמציגים כל מיני צדדים באישיותו של קונאן, והם כתובים במיוחד למבוגרים בצורה ברוטלית, כוחנית, מינית וחושנית ועם מלא דם וקרביים מתעופיים באוויר, כמו כאילו זה סרט זוועתון דרגה ז', אבל יש בזה משהו שמרגיש יותר אותנטי לתקופה, וזה לדעתי היה חזק הרבה יותר.
הסיפורים של קונאן הם בין הסיפורים הקדומים של עולמות הפנטזיה המודרנית ויש בהם כל כך הרבה דמיונות לכל מיני סיפורים אחרים ולדמויות אחרות שברור שיש כאן איזה מקור קדום לכל מיני עולמות פנטזיה מהדורות האחרונים, וזה היה מגניב לחזור לאחור לאחד המקורות המשפיעים על הפנטזיה שלנו היום.
אהבתי מאוד את הדמות של קונאן בסיפורים חוץ מהקטע של חוסר ההתייחסות שלו לאחרים, הוא בעצם אגואיסט נרקיססיט וזה משתקף מאוד בפועלו לאורך כל הסיפורים, וזה דווקא מוסיף אמיתות לדמותו כמו המלכים הקדומים לאורך הדורות.
בכל מקרה, לא לבעלי לב חלש, למבוגרים בלבד!
תהנו...

לפני 4 ימים•
★★★★★
•Braveheart
אלמוות בע"מ

אלמוות בע"מ

רוברט שקלי

ספר מעורר מחשבה על המין האנושי ובכלל! הספר הזה בעיני עונה על הגדרת "מדע בדיוני טהור" יש בו את האלמנט של העתיד, עם ההתקדמות הטכנולוגית, ויש בו את השאלות על האנושות שמלוות את ספרות המד"ב לאורך הדורות, ויש בו גם תפיסות תרבותיות מתקדמות על דת, פוליטיקה, שימוש בטכנולוגיה, ועוד...
הסיפור נכתב בסוף שנות ה50' של המאה ה20' והוא מספר על תחילת שנות ה20' של המאה ה22', וזה פער די רציני ששקלי הצליח להתגבר עליו בהרבה חלקים אבל לא בכל, יש דברים שהוא פשוט לא הצליח לדמיין שישתנו, כמו שימוש בנייר כפלט ממוחשב, או שימוש בביטויים מתקופתו שקצת אבד עליהם הכלח. אבל בפער השנים יש כאן יצירה מעולה, עם ניצוץ של גאונות של לראות את החיים מאתיים שנים מאוחר יותר בציר הזמן, וזה היה פשוט תענוג לקרוא.
הסיפור עוקב אחרי דמותו של אדם משנות ה50' שמוחו קופץ בזמן קדימה אל המאה ה22', והוא נאלץ להתמודד עם שאלות ומחשבות שונות, עם תרבות ותקשורת שונה, עם גאדג'טים מטורפים ובעיקר עם תפיסות עולם אחרות לחלוטין ממה שהוא היה רגיל אליהן בחייו, עד שהוא מוצא שיש אנשים שמתרפקים על הנוסטלגיה ואליהם הוא יכול קצת להתחבר. העלילה היא רבגונית ברעיונותיה, היא מלאה בכל טוב של ההתפתחות האנושית, והתיאורים של שקלי נפלאים, וזה מותח, מרגש, מהנה, מעלה תהיות ומעורר מחשבות ושומר על מתח ונגיעות הומור עד לסוף.
תהנו...

לפני חודש•
★★★★★
•Braveheart
אריק רקס

אריק רקס

קאזה קינגסלי

ספר מקסים ומרגש ופשוט מעולה שזכיתי להגיע עליו בתקופה האחרונה שבה אני עושה סריקה על ספרים ראשונים בסדרות שונות שמחכות לי על המדף כדי לראות אם אני רוצה לשמור אותן. אז את הסדרה הזו אני רוצה לקרוא! הספר הוא בפורמט קצת גדול ובכתב קצת גדול ויש בו גם איורים מקסימים בראשי הפרקים, וזה לכאורה מכוון אל נוער, אבל לשמחתי הסיפור אמנם מספר על נער צעיר אבל ממש ובכלל לא מכוון אל נוער בלבד, וזה הכיף שלי בתור קורא פנטזיה מבוגר שיש סופרים שמצליחים להעביר את הסיפור בצורה שמתאימה גם וגם, וזה פשוט תענוג.
העלילה עוקבת אחרי נער צעיר בשם אריק רקס שהוא יתום מהוריו וגדל אצל דודתו שמנסה בכל כוחה שלא לחשוף אותו לעברו ואל העולם הקסום שממנו הוא הגיע. אבל אריק מסתבך מלא בצרות ויש לו גם סיטואציות בהם הוא נכנס כמו לאמוק ועושה דברים מוזרים ולא נעימים אבל גם עוזר בזכות זה לאחרים. אריק לא מצליח לכבוש את כוחותיו ובגלל זה גם מסתבך כל הזמן בצרות בלי קשר ליכולות שלו. עד שיום אחד הוא מגלה מעבר קסום אל מתחת לאדמה ובעזרת חברים חדשים הוא נאלץ להתמודד עם מלא אתגרים מוזרים וקסומים בעולם מוזר וקסום.
קינגסלי כותבת נהדר, היא בוראת עולם קסום, מפתיע ומרגש שמשלב המון איכויות מעולמות פנטזיה אחרים אבל גם בעל ייחודיות משלו בכל מיני תכונות של קסם וזה תענוג לקרוא ולדמיין את העולם שהיא בראה. יש כמה נקודות דמיון לספרים כמו הארי פוטר וכדומה, אבל מרגיש לי שהסדרה הזו יותר בוגרת ויותר פנטסטית ובתור אחד שפחות התחבר להארי פוטר, מצאתי כאן עומק והנאה הרבה יותר מאשר שם וזה היה כיף.
תהנו...

לפני חודש•
★★★★★
•Braveheart
לרובוטים אין זנב

לרובוטים אין זנב

הנרי קאטנר

ואוו, אליפות של ספר ולא יאומן שהוא נכתב בתקופת מלחמת העולם השנייה. פשוט מד"ב גאוני.
הספר הוא בעצם אנתולוגיה של סיפורים קצרים על ממציא גאון בשם גאלגר שברגיל שלו הוא דווקא לא כל כך מוכשר, כי הוא כל הזמן מעכב את עצמו, אבל כשהוא שותה ופתוח את התת מודע שלו לאפשרויות חדשות הוא מגלה שהוא ממציא גאון שיכול לפתור כל בעיה פרקטית שעומדת לפתחו. בכל סיפור מגיעים את גלאגר אנשים שמבקשים ממנו לעזור להם בבעיותיהם שימציא להם משהו שיפתור להם את הצורך שלהם והוא כל הזמן מסתבך עם כל מיני אנשים מפוקפקים, אנשי שיטור בין כוכביים, בעלי תאגידים מרושעים ועם רובוט נרקיסיסטי שהוא בנה בעצמו למטרה לא ברורה.
הכתיבה של קאטנר מצויינת, היא צופה הרחק אל העתיד אל מעבר לימינו, ומשוחחת עם הקוראים בביטויים מד"ביים מדהימים, וכל הכבוד לתרגום הנהדר של מוהל על העבודה וההתאמה לעברית מודרנית. הסיפור כתוב למבוגרים, הוא מספר על תעלומות שונות ומשונות כולל רצח, עם הומור שחור, צחוק על פגמים אנושיים שהם ממש לא פוליטיקלי קורקט בימינו, וכלה בשתייה ושכרות ללא הגבלה. התפאורה בספר נהדרת, עם עולם עתידני מאחורי הקלעים, ועם ביטויים מורכבים מכל מיני תחומים אנושיים ששייכים לעתיד אחר ומשונה.
ממש נהניתי מהקריאה של הספר, רק שהוא לא ממש זורם מסיפור לסיפור, כי הם לא בדיוק מחוברים האחד לשני, למרות שיש בינהם קשר כרונולוגי. יש בו קצת מהסגנון של מדריך הטרמפיסט, קצת מטרי פראצ'ט והשטויות שלו, וקצת מאנגרואידים וכבשים חשמליות, אז היה תענוג לחובב מד"ב שכמותי.
תודה לאלי וינשוף ספרים על ההוצאה ועל הפרסום של הספר המגניב הזה.
תהנו...

לפני חודשיים•
★★★★★
•Braveheart
צבע הכשף - מהדורת 1997

צבע הכשף - מהדורת 1997

טרי פראצ'ט

כשהייתי נער היה מבצע בצומת ספרים על כמה ספרי פנטזיה ב10-15 שקלים, ורכשתי בזמנו את הספר השלישי בסדרה של עולם הדיסק, ואני זוכר עד היום כמה הפתיעו אותי הדמות המטורפת של המוות בספר. ולקח לי המון שנים להשלים את הסדרה כולה בעברית, ורק עכשיו הגעתי להתחיל לקרוא אותה.
הספר הראשון ביקום של עולם הדיסק מציג בתחילתו את היסודות עליהם מושתת העולם - תרתי משמע - גם יסודות הקסם והמשילות, אבל גם את המבנה הפיסי של היקום ובמיוחד את הדמות של אטואן הצב הגדול שעל גבו עומדים ארבעה פילים שמסמנים את ארבע קוחות השמים ועל גביהם מונח דיסק העולם עם חוקיות משלו. פשוט מטורף ומטורלל על כל הראש!!!
הסיפור עוקב אחרי כמה דמויות במקביל, כשאחת מהן הוא קוסם שבעצם לא סיים את הכשרתו כקוסם, אבל לחש קסם יחיד ומיוחד במינו נשאב אל תוך מוחו בלי ידיעתו, ועל כן הוא מוגדר כקוסם החזק והמסוכן ביותר בעולם (למרות שהוא בעצם לא יודע בכלל לעשות קסמים) והוא הופך להיות מלווה תיירים באיזו עיר קטנה, עד שיום אחד הוא פוגש בתייר עשיר ביותר מממלכה עשירה והוא נמשך אל הכסף שלו ומלווה אותו לכל מקום בסיורו בעולם הדיסק ובהרפתקאותיהם המגניבות עם מתגלגלים לכל מיני דברים מוזרים ביותר בעולם עצמו.
הספר נכתב בצורה מטורפת על ידי סר טרי פראצ'ט שכותב כמו פסיכי, אבל אחרי שמתרגלים לצורה הזו של הכתיבה (לא שבאמת אפשר להתרגל אליה) אפשר למצוא איזהו זיק של היגיון בתוך הכאוס המילתי.
בקיצור, למשוגעי דבר... ואני כמובן ממשיך לספר הבא...
תהנו...

לפני 4 חודשים•
★★★★★
•Braveheart
העיר והכוכבים

העיר והכוכבים

ארתור סי.קלארק

אחד מספרי המד"ב המיוחדים שקראתי, הוא מיוחד בכך שהוא מספר על העתיד הכל כך רחוק שפשוט מדהים איך קלארק לוקח את הקורא קדימה בזמן ומייצר משהו כל כך מורכב ושלם. הסיפור עוקב אחר אדם צעיר שהחיים (1000 שנים) עוד לפניו, והוא חי בעיר היחידה שקיימת בעולם, והיא מושלמת ומספקת את כל הצרכים של האנושות. אבל משהו מפריע לאלווין, הוא לא יודע בדיוק מה והוא יוצא לחקור את זה, וגם את עצמו תוך כדי מסע התבגרות. הבעיה היא שהאנושות כבר מיליארדים של שנים לא השתנתה, אז מה פתאום אלווין ככה?
קלארק כותב מדהים, הוא מתאר את האנושות כמה מיליארדי שנים קדימה בזמן אחרי שכל הדברים שספרי המד"ב האחרים כבר דמיינו להם שהתרחשו והאנושות נמצאת במצב של התנוונות שוב, הסיפור נמצא בנקודת זמן כל כך רחוקה שקלארק בגדלותו ובכתיבה המדהימה שלו, נוגע בכל מיני נקודות שבכלל אין דרך לדמיין אותן והוא עושה את זה מדהים. התיאורים של קלארק נפלאים, גם תיאורי הרגש, וגם תיאורי הנופים והיצורים והעולמות, פשוט נפלא ומעורר מחשבות על החיים והיקום וכל השאר.
יש בספר הזה סצנות מטורפות ובלתי נשכחות, ודמויות מדהימות כל כך שהלוואי שהייתי יכול להכיר בעצמי ולראות את העתיד הזה במו עיני. זה היה מדהים אם מישהו כמו לוק בסון היה לוקח את זה והופך את זה לסרט אפי מד"בי משובח.
תהנו...

לפני 4 חודשים•
★★★★★
•Braveheart
האש של ג'ינקס

האש של ג'ינקס

סייג' בלקווד

ואוו, ואוו, ועוד פעם ואוו, סיום מדהים לטרילוגיה נפלאה, על הילד שוליית הקוסם שמתבגר והופך להיות המאזין של היער הקסום על כל יצוריו ומשתמש בכוחו של היער כדי לנסות להציל את כל החיים בו. זו אמנם טרילוגיה אבל היא לא חוטאת בסימפטום הספר השני שהוא פחות טוב מהראשון, אלא להיפך, הסיפור רק מתגבר והופך להיות הרבה יותר מורכב מורבד ומלא כל טוב עולמות הפנטזיה. אני חושב שזה במיוחד בגלל שאין באמת הפסקה בין הראשון לשני ובין השני לשלישי, הם נכתבו ביחידה אחת ורק פוצלו לשלושה ספרים, וזה הפך את החיבורים ביניהם למושלמים.
בלקווד עושה כאן משהו נפלא, היא לוקחת אלמנטים מכל מיני עולמות ומחברת אותם בכתיבת אומנית מופלאה עם המון חיבורים והקשרים לעולמות הפנטזיה הכי טובים כמו טולקין, רומח, פייסט ועוד, וזה הופך את הקריאה המדהימה הזו למופלאה ברמות של "לא רוצה להניח את הספר מהיד", ועוד לחשוב שהוא התחיל בתור ספר נוער בשבילי שסתם "חיכה לי על המדף". איזה תענוג!!!
קצת קשה לכתוב על ספר שלישי בסדרה בלי לעשות ספויילרים ולכן רק אומר שהסיפור הופך להיות הרבה יותר בוגר לאורך הספרים, וביחד עם התבגרותו של ג'ינקס והסובבים אותו, הוא גם מקבל יותר כוח, גם מתלבט בדברים בוגרים יותר, וגם נכנסים לעולם שלו אלנטים של עולם המבוגרים (כמו אהבה, רצח, קנאה, תחרות, תככים, פוליטיקה ועוד) ועם הספר הראשון היה מותאם לנוער צעיר, הספר השלישי הוא לגמרי בוגר ולא מתאים לנוער צעיר יותר.
ועוד נקודה אחרונה, היא הסגירה של הסיפור שנעשת במלאכת מחשבת מופלאה.
תהנו...

לפני 4 חודשים•
★★★★★
•Braveheart
הקסם של ג'ינקס

הקסם של ג'ינקס

סייג' בלקווד

הספר השני והמעולה של ג'ינקס ממשיך את הסיפור מהנקודה בה הספר הראשון מסיים וזה מרגיש כאילו פשוט הופכים דף להמשך. הסדרה הזו עמדה לי על המדף כבר כמה שנים ורק לאחרונה הגעתי אליה בתוך הסדר שאני מנסה לעשות אצלי בספרים. אני קורא את הספר הראשון מסדרה ובודק אם הוא מתאים לי לקריאה, ואז בוחר אם לשמור את הסדרה אצלי להמשך קריאה או לא. והספר ג'ינקס היה כל כך טוב שאני ממשיך ישר את הטרילוגיה וזה פשוט תענוג.
הסיפור ממשיך עם חייו של ג'ינקס שהוא נער צעיר שננטש ביער והפך להיות שוליה של קודם בעל כורחו, ובספר השני גדל וכבר התנסה בקסמים וכבר אסף אליו כל מיני יכולות שהתפתחו אצלו לאורך התקופה בה שהה במחיצת הקוסם סיימון. הסיפור עובר בין ממלכות שונות, יש בו תיאורים נפלאים והדמויות שלו ממשיכות לקבל רבדים נוספים, וזה פשוט תענוג של קריאה. בלקווד כותבת נהדר והתרגום גם הוא נקרא נהדר, והקריאה ממש עפה ומביאה איתה המון הפתעות. אני אוהב את עולם הקסם שבלקווד בנתה וממש התחברתי לדמות של ג'ינקס והתרגשתי עם הטלטלות שהוא עובר בחייו. בתור מבוגר אני פחות מתחבר לספרים שהגיבור שבהם הוא ילד או נער ולסגנון הכתיבה שמלווה בדרך כלל ספרים מעין אלו, אבל הפעם הרגשתי אחרת, גם כי הכתיבה יותר בוגרת ואפלה וגם בגלל שהדמויות חיות ביער קסום ואפל, אז הן בוגרות הרבה יותר.
בקיצור, אני ממשיך מיד לספר השלישי...
תהנו...

לפני 5 חודשים•
★★★★★
•Braveheart
ג'ינקס

ג'ינקס

סייג' בלקווד

ואוו, ספר של יום אחד זה נדיר אצלי, אבל קודם זה ספר נוער אז פחות בעיה (כי הכתב גדול יותר ופחות דפים) אבל בעיקר ואוו ענקי לסיפור הסוחף המלא כל טוב עולמות הפנטזיה והכתיבה הלא נמוכה כדי שתתאים לקהל צעיר אלא כתיבה ברמה טובה עם דמויות מלאות, עם קסם טוב וגם קצת אפל, ובעיקר עם עולם מיוחד ותיאורים מעולים.
בלקווד עושה את זה ממש יפה, קודם כל היא כותבת נהדר, אבל דבר שני היא מספרת סיפור שהדמות הראשית אמנם נער צעיר, אבל הוא פוגש את עולם המבוגרים בצורה בוגרת וזה ממש מעניין לקרוא. התיאורים של בלקווד בספר נפלאים, יש בו קסמים מיוחדים שלא קראתי במקומות אחרים, ויש בו דמוית עם קריצה לספרות קלאסית אחרת, אבל לא באמת וזה הרבה יותר מגניב לחשוב שאתה יודע מה מתרחש אבל בעצם לא ממש להבין מה קורה עד שלפתע זה מתגלה.
הסיפור עוקב אחרי דמותו של ג'ינקס שהוא ילד בתחילתו, והוא מוצא את עצמו עמוק בתוך היער המכושף ופוגש מכשף שלא ברור אם הוא טוב או רע, והופך בעל כורחו לעוזר של המכשף. לאורך מסע ההתבגרות שלו הוא לומד המון על כשפים, על חברויות, על עולם המבוגרים, על תככים ומזימות, על קללות ועל יצורי יער כאלו ואחרים, וכל אלו יוצרים דמות מלאה והרבה יותר עמוקה ממה שחשבתי שאולי יהיה בהתחלה.
איזה כיף שנתתי לספר הזה צ'אנס כי ג'ינקס הוא פשוט מעולה.
תהנו...

לפני 5 חודשים•
★★★★★
•Braveheart

ביקורות נוספות על "הצל של אנדר"

הצל של אנדר

הצל של אנדר

אורסון סקוט קארד

חייזירים זה איכסה. זה מה שלמדתי מסרטי מד"ב שבעלי מרבה לצפות בהם. פעם הלכתי איתו לאחד מסרטי מלחמת הכוכבים וספרתי את כל המנורות שהיו באולם (לרוחב ולאורך... חמישים פעם). זה היה מזמן, כשרק התחתנו... עכשיו הוא הולך לסרטים כאלה עם חברים ושלום בית שוכן בביתנו. מד"ב לא מדבר אלי, פנטזיה עוד פחות והאמת היא שגם אפוקוליפסות הן לא כוס התה שלי. אני מוכנה לחיות בשלום עם אלגוריות (חוות החיות, האמן ומרגריטה וכו'), אבל באמת שאל תדברו איתי על חייזרים שהולכים להרוס את האנושות. עד שפגשתי את "הצל של אנדר".

החייזרים אכן רוצים להשמיד את האנשות, אבל החייזרים הם לא העיקר ולשמחתי הם גם לא מככבים בספר הזה. אמנם הם מוזכרים לא מעט, אבל העיקר הם בני אדם והיחסים ביניהם. ילדים הם נושא מרתק, נושא שנוגע לכל אחת ואחד, ילדים קטנים עם מוחות גדולים מעניינים שבעתיים. מה קורה כשמקבצים ילדים גאונים, העילית שבעילית במקום סגור, מנותקים מהעולם החיצון ומההורים ומנסים להפוך אותם למבוגרים אחראיים תוך שנים או חודשים ספורים? האם האגו משתלט או שמא המטרה המשותפת והאינטליגנציה הגבוהה גוברים על האופי האנושי?

לא קראתי את "המשחק של אנדר", לכן בין, הילד הקטן ביותר בבית הספר ללחימה שהוא גם הגיבור הראשי של הספר הזה מעניין בעיניי הרבה יותר מאנדר. התהליך שהוא עובר מאז מאבקי השרדות ברחובות רוטרדאם עד להפיכתו למפקד מוכשר הוא לא פחות ממרתק.
זו פעם שנייה שאני בוכה בפרק האחרון של הספר בגלל ילד קטן. הראשון היה אוזפה של אלזה מורנטה, השני הוא בין של אורסון סקוט קארד. הסיבה לדמעות שונה, אך הרגשת הריקנות והצער בשל העובדה שהספר נגמר דומה מאוד.

המד"ב בספר עדין מאוד, עד לא מורגש כמעט (בעיניי לפחות). הכל חוץ מהחייזרים לגמרי מתקבל על הדעת ובעוד מספר לא רב של שנים, אני מאמינה שהיכולות הטכנולוגיות המתוארות בספר תהיינה אפשריות לגמרי והוא יהיה מד"ב לא יותר מז'ול וורן.

ממולץ לכל מי שחושש ממד"ב ובכל זאת רוצה לטעום מהסוגה.

לפני 10 שנים•
★★★★★
•נתי ק.
הצל של אנדר

הצל של אנדר

אורסון סקוט קארד

תתארו לכם ש"אשמת הכוכבים" הייתה מגוללת מנקודת מבטו של אוגוסטוס, ש"לוליטה" מנקודת מבטה של לוליטה וש"דון קיחוטה" מנקודת מבטו של סנצ'ו פנצ'ו. שדמויות המשנה המשמעותיות, היו אלו הפורשות עבורנו את העלילה, מהפרספקטיבה שלהן. האם זה היה נותן לנו את התמונה במלואה, מעצים את החוויה, או שמא גורע ממנה?

אורסון סקוט קארד בחר בדמותו של בין עבור התפקיד החשוב.
זכרתי אותו כילד גאון וחביב שלקח חלק בהרפתקאות הספר המקורי. דמותו הייתה מסקרנת, אם כי לא חשתי באיזה מסתורין הקושר אותה להקבלת העלילה המקורית, מבחינתי, באותה מידה יכול היה קארד לבחור באחת מדמויות המשנה האחרות עבור המשימה (לדוגמה עלי, פטרה או בונזו מדריד).
מסקרן לחזור לספר הראשון על מנת לגלות האם "סדרת הצל" (בדגש על הספר הנוכחי) תוכננה מראש או שמא נהגתה בשלב מאוחר יותר.

סיפור התמודדות הילדים כנגד הרעב והאלימות ברחובות רוטרדאם היה מעניין, אולם סיפור הישרדותו של בין בן השנה (בניאגרה בשירותים) גרע מאמינות הסיפור (גם כשניתן לכך, הסבר כביכול הגיוני). בניגוד לספר המקורי, החיבור שלי עם בין היה פחות מיידי הפעם, מחשבותיו האינסופיות, העובדה שלעולם אינו טועה, והיעדר הרגש עוררו בי מעט אפתיה תחילה.
עם זאת, ידעתי שמדובר בחלק מתהליך הכרחי, של התחשלות אופי הדמות, ובסופו של דבר (בערך ממחצית הספר), מצאתי עצמי, אוהד אותו.

בין אינו נחות מאנדר. הוא ילד מבריק, בעל יכולת זיכרון וקליטה פנומנאלית. גלגלי המחשבה שלו פועלים ללא הרף, גם הרבה אחרי שהוא יורד לעומקו של כל מאורע ומפענח את האדם הניצב מולו. השאלה המרכזית אינה עוסקת בכישרון, אלא בכושר הנהגה, האם יכולתו לשלהב אחריו חיילים זהה לזו של אנדר, האומנם מסוגל הוא להוביל את האנושות במלחמה הגורלית נגד הבאגים. זוהי השאלה המכוננת בספר (המטרידה את בין והפקודים עליו), אולם ברגע האמת, גם בין משלים עם המציאות, כי אנדר הוא האדם הנועד להנהיג אותם (כפי שהוא מודה בצניעות בפני מפקדו).

כתיבתו המדויקת (חדה כתער) של קארד והיצירתיות השופעת ממנו, עודנה מרשימה. תיאור הקרבות המרהיבים והתפניות בעלילה, מפגינים שוב את יכולת כתיבתו המעולה.

השתלשלות האירועים בכדור הארץ (התפרקות ברית ורשה החדשה וההשתלטות הרוסית) הייתה לא פחות מרתקת בעיני מציר העלילה הראשי. נדמה שאחד המסרים העיקריים של קארד, הוא שהמלחמה טבועה באדם. בהקשר הזה, מעניין לגלות, כיצד השתלב בין בהמשך המאורעות (האם לקח חלק במלחמת העולם הצפויה, האם גופו שרד את גזרת הגורל). כמו כן, מה חלקו של אשיל בעתיד הסדרה.

"המשחק של אנדר" הינו יצירה מופת, העומדת בפני עצמה. כך שבעיניי לפחות, "הצל של אנדר", אינו ספר בגדר חובה. עם זאת, לחובבי הסדרה והסוגה, הוא משלים יפה את העלילה, חושף את מאחורי הקלעים ומשיב אותנו לזיכרונות הספר הראשון.

שזירת שתי עלילות מקבילות איננה משימה קלה, אך נדמה שקארד צלח אותה, באמצעות האיזון הנכון.
אם "המשחק של אנדר" הוא עוגת שוקולד חמה, הצל של אנדר הוא הגלידה הקרה, שיהיה בתיאבון.

לפני 10 שנים•
★★★★★
•אור שהם
הצל של אנדר

הצל של אנדר

אורסון סקוט קארד

פעם בסדנת כתיבה בה השתתפתי היה לנו תרגיל רשומון. למי שלא מכיר את סרטו של אקירא קוראסאווה - רשומון- סרט שמציג סיפור שמגולל את אותה התרחשות מבעד לעניים של 4 מספרים שונים. בחזרה לסדנה שלי בחרתי אירוע מעברי- התקלות במחבלי חיזבאללה בדרום לבנון, עם תוצאות אומללות לכוחות צה"ל וסיפרתי אותו דרך מחשבות של חייל בזמן ההתקלות (בין בולדרים וצמחיה צפופה), המ"פ במוצב שמספר לשאר החיילים מה התרחש לפנות בוקר באותה התקלות, חייל בשמירה שמספר למי שבא להחליף אותו על תחושותיו ומה עבר עליו ואחרון ההודעה הלקונית של דובר צה"ל בחדשות ברדיו. חשבתי שעשיתי עבודה טובה, ולכן אני זוכר עד היום הערה שקיבלתי ממנחה הסדנה: "הקורא אמנם מקבל פרספקטיבה שונה מכל דובר, אבל הסיפור לא ממש מקבל פרשנות אחרת, כזו שהופכת את מה שהקורא חשב עד כה. התאכזבתי והבנתי שתרגיל הרשומון היה קשה משחשבתי, ומכיוון שהטקסט שכתבתי היה לטעמי, ובעל ערך רגשי רב בשבילי בחרתי לא לצלול לאותן שעות שוב ולתקן על פי ההמלצות.

אורסון סקוט קארד לקח על עצמו תרגיל רשומון, לספר את אותו סיפור של המשחק של אנדר דרך עיניו של "בין" החבר הפיצפון של אנדר. הוא לקח על עצמו משימה אדירה, שכן המשחק של אנדר הוא ספר מופתי, ויש בו פואנטה שמובנת בסוף (אל דאגה אני מקפיד שבביקורות שאני כותב אין ספוילרים), אז איך אפשר לספר את אותו סיפור מעיניים של דמות משנה, כשאתה מסתמך על כך שהקוראים שלך קראו את "המשחק של אנדר" (אחרת היית בוחר שם אחר לספר) ולכן הפואנטה של הסיפור כבר ידועה? זה כמו לספר את החוש השישי מהעניים של דמות שולית בסרט כשכולם יודעים שהילד רואה אנשים מתים, וברוס ויליס הפסיכולוג שמלווה אותו הוא... טוב אז למי שלא ראה את "החוש השישי" ללא ספויילרים).

אז זהו שאפשר אורסון סקוט עושה עבודה מצויינת. הוא שם בראשו של בין בינה אין סופית, כזו שמשלימה את האינטואיציה של אנדר. בין יודע לעשות המון מאחורי הקלעים, והוא מספר לנו את הסיפור עם אותה תנופה שהייתה במשחק של אנדר כשהקורא כבר מכיר את הפואנטה וכל זאת בלי לגרוע מההנאה. אמנם כשאני מנתח את הרשומון של אורסון סקוט אני מגלה שהסיפור לא התהפך וקיבל משמעות אחרת כשסופר מעניו של בין, אבל רבדים נוספים בהחלט קיבלנו. בין מבין את בית הספר מהר, ובכל זאת משחק, מנתח הכול באופן חד ומדויק ובכול זאת פועל כפי שמצופה ממי שלא מבין את כל הכוחות הפועלים.
גם את הספר הזה אורסון כותב ביד אומן, ומוציא תחת ידו ספר טוב כמעט כמו המשחק של אנדר, אולי אפילו טוב יותר, שכן הוא עשה זאת בלי ה I see dead people שבסוף.

מומלץ בחום.

לפני 10 שנים•
★★★★★
•קורא כמעט הכול
הצל של אנדר

הצל של אנדר

אורסון סקוט קארד

בין הוא לא אנדר ועל זה מבוסס כל המהות של הספר הזה וזה למה לדעתי קיבלנו ספר שונה לחלוטין מהמשחק של אנדר. אני חייב לציין שהייתי סקפטי לגבי הספר תחת המחשבה "מה אורסון כבר יכול לספר לי?" וחשבתי שעיקר הטוב ב"המשחק של אנדר" היה חוסר הידיעה. בדיעבד מסתבר לי שזה לא ככה (כי בינתיים לילה אחד סתם לקחתי את המשחק של אנדר וקראתי שוב 160 עמודים) וכל העניין בשני הסיפורים האלה זה ההתפחתות של הדמויות הראשיות, אנדר אז ובין פה.

ומה אפשר להגיד על בין? בעוד שאנדר היה האדם הטוב שנאלץ לפעול רק כשאין ברירה, בין הוא הגאון האמיתי שיודע מה קורה והוא לא תמים בכלל. הניתוח שהוא עושה לכל מצב ואיך שהוא מרכיב את כל חלקי הפאזל והגישה שלו לסביבה עשו את הספר הזה למרתק ביותר ואשליית הנזק של הידיעה של מה שקורה בסוף התנדפה מהר מאוד מהראש שלי.

ממליץ לכל מי שאהב את המשחק של אנדר.

לפני 14 שנים•
★★★★★
•Hadish16
הצל של אנדר

הצל של אנדר

אורסון סקוט קארד

מיד לאחר שסיימתי לקרוא את "המשחק של אנדר" (פעמיים)עברתי לקרוא את הספר "הצל של אנדר", כך שהדמות של אנדר כל הזמן עמדה מול דמותו של בין. בתחילה לא כל כך התחברתי לדמות של בין; אנדר הוא ילד שאחיו הציק לו (בלשון המעטה), אחותו אהבה אותו, היו לו חששות ופחדים, בכי, הוא רצה שאנשים יפסיקו להתעמר בו והוא לא רצה להרוג את הבאגים. בין לעומת זאת ניתח הכל בצורה קרה וכל הזמן חשב איך כולם מטומטמים. אבל ככל שהתקדמתי ב"צל של אנדר" דמותו של בין השתנתה וקיבלה יותר עומק והסיפור שלו נתן נקודת מבט רחבה יותר לסיפור של אנדר. "הצל של אנדר" הוא ספר מתבקש וכמעט חובה לקריאה לכל מי שאהב את "המשחק של אנדר".

לפני 15 שנים•
★★★★★
•היפיפיה הנרדמת
הצל של אנדר

הצל של אנדר

אורסון סקוט קארד

יש ספרים שלא צריכים להסתיים! "הצל של אנדר" גרם לי להבין באופן ודאי את משמעות המושג "ספר חובה". מעבר לסגנון הכתיבה הקולח, לעלילה הנפלאה ולעומק הדמויות האינסופי, יכולתו של קארד לספר בדיוק את אותו הסיפור פעם נוספת, תוך שמירה על רמת עינין ומתח אשר אינם נופלים ולו במעט "מהמשחק", פשוט מדהימה.
סיפורו ודמותו של בין ריגשו אותי מאד, עד כי אני ממש מרגיש אליו געגוע. לא יהיה מנוס מלקרוא את המשך הסדרה...

הערה חשובה: יותר ממומלץ לקרוא את "המשחק של אנדר" לפני ספר זה.

לפני 14 שנים•
★★★★★
•LOL
הצל של אנדר

הצל של אנדר

אורסון סקוט קארד

אחד הספרים הטובים ביותר !!!
אני אוהבת את בין - לדעתי הספר יותר טוב מהמשחק
אולי כי יותר מזדהים עם בין מאשר עם אנדר .

אני יכולה לקרוא את הספר הזה מאתיים פעם ולא ימאס לי ...
אני חושבת שהצורה שבה מציגים את בין היא גאונית !

אני פשוט אוהבת את הספר !!!

לפני 14 שנים•
★★★★★
•Miaka
הצל של אנדר

הצל של אנדר

אורסון סקוט קארד

ברור שהיו לי ספקות לגבי הספר הזה. איזה אתגר לקח על עצמו א"ס קארד. לכתוב את אותו סיפור מזוית אחרת, זווית של דמות אחרת, ולעשות את זה לספר שנחשב לקלאסיקה, ולעשות את זה 14 שנה אחרי שסיימת לכתוב את הספר הראשון. זה יוצא מעולה.

נבהיר מראש, ש"המשחק של אנדר" פשוט ספר מעולה. כבר באמצע הספר, ארגנתי את כל סדרות אנדר והצל, שיחכו לי להמשך הקריאה. התלבטתי אם לקרוא לפי סדר הכתיבה, או לפי הסדר הכרונולוגי. החלטתי לטובת הכרונולוגיה (המשחק של אנדר, אח"כ סדרת הצללים, וחזרה לאנדר). מיד אחרי "המשחק", בא "הצל של אנדר". ו"הצל" מעולה. טוב יותר מ"המשחק". האמת היא, שההבדל בין הספרים, הוא ההבדל בין אנדר לבין. בהשאלה מהמטריקס, אפשר לומר שאנדר יודע שהמטריקס קיים, ולמד לחיות בתוכו ולנצח אותו. בין רואה את המטריקס ממש, מבין איך הוא עובד ולומד לתמרן אותו.

אנדר לא מסוגל לראיה אסטרטגית רחבה. הוא רואה את הקרב. אולי את המלחמה כולה, אבל לא מעבר לכך. בין עמוק יותר, חד יותר. בין רואה את התמונה המלאה. הוא לא מתעניין בקרב כקרב, אלא בתהליך המלא, בהשלכות שלו. בעצם בין רואה כמה שלבים קדימה מאנדר. כשאנדר מחסל בלי לדעת את הבאגים, בין כבר מתכונן ליום שאחרי המלחמה. למלחמות בכדוה"א. הגישה הזו של קארד לבין, נותנת לספר עומק וזויות עניין שבדיעבד, היו חסרות ל"המשחק" כדי להפוך אותו לספר שלם יותר.

זו סדרה מעולה, שכדאי להקדיש לה את הזמן. "הצל של אנדר" לטעמי הספר הטוב בסדרה, גם בפני עצמו (למרות שאי אפשר להבין אותו אם לא קראתם קודם את המשחק של אנדר), אבל בעיקר בגלל מה שהספר עושה לשאר הסדרה. "הצל של אנדר", יחד עם שאר סדרת הצללים (קצת טרחניים לטעמי, אבל שווים קריאה) נותנים עומק לסיפור של אנדר. עומק, שעד שלא קראת את "הצל של אנדר", לא ידעת שחסר שם.

לפני 12 שנים•
★★★★★
•אורן
הצל של אנדר

הצל של אנדר

אורסון סקוט קארד

תמיד קראתי פנטזיה, אבל הפעם הראשונה שנתקלתי במד"ב זה היה ב"צל של אנדר". אחריו באו עוד רבים אחרים, אבל תמיד אני נזכרת בנוסטלגיה בגאונות של קארד. שום דבר, שום קסם פנטזי ושום מתח לא יוכלו להתחרות בה.
קראתי גם את "המשחק של אנדר" ואני יחידת סגולה כנראה, כי אני חושבת שהצל טוב פי מיליון וכל מקום להשוואה מופרך מיסודו.

לפני 14 שנים•הלוחשת ללהבות