ביקורת ספרותית על סוס אחד נכנס לבר - פרס מאן בוקר הבינלאומי 2017 מאת דויד גרוסמן
הביקורת נכתבה ביום ראשון, 13 בדצמבר, 2015
ע"י no fear


בדיחה ששמעתי מהקומונר שלי -
איש אחד רצה למצוא את הכלב הכי גדול בעולם
האיש טס לאסיה לפגוש את הכלב, ושהוא הגיע הוא ראה כלב בגודל שלו , והוא שאל אותו: "אתה הכלב הכי גדול בעולם?" והכלב ענה: "אומנם אני גדול, אך יש יותר גדול ממני באירופה"
האיש טס לאירופה לפגוש את הכלב, ושהוא הגיע הוא ראה כלב בגודל כפול 2 ממנו , והוא שאל אותו: "אתה הכלב הכי גדול בעולם?" והכלב ענה: "אומנם אני גדול, אך יש יותר גדול ממני באמריקה"
האיש טס לאמריקה לפגוש את הכלב, ושהוא הגיע הוא ראה כלב בגודל בית , והוא שאל אותו: "אתה הכלב הכי גדול בעולם?" והכלב ענה: "אומנם אני גדול, אך יש יותר גדול ממני באפריקה"
האיש טס לאפריקה לפגוש את הכלב, ושהוא הגיע הוא ראה כלב בגודל בניין, והוא שאל אותו: "אתה הכלב הכי גדול בעולם?" והכלב ענה: "אומנם אני גדול, אך יש יותר גדול ממני באוסטרליה"
האיש טס לאוסטרליה לפגוש את הכלב, ושהוא הגיע הוא ראה כלב בגודל של כל רוסיה, והוא שאל אותו: "אתה הכלב הכי גדול בעולם?" והכלב ענה: "אומנם אני גדול, אך יש יותר גדול ממני באנטרטיקה"
האיש טס לאנטרטיקה לפגוש את הכלב, ושהוא הגיע הוא ראה כלב בגודל כל אסיה, והוא שאל אותו: "אתה הכלב הכי גדול בעולם?" והכלב ענה: "אומנם אני גדול, אך יש יותר גדול ממני באוקיינוס האטלנטי"
האיש טס לאוקיינוס האטלנטי לפגוש את הכלב, ושהוא הגיע הוא ראה כלב בגודל כל כדור הארץ, והוא שאל אותו: "אתה הכלב הכי גדול בעולם?" והכלב ענה: "אומנם אני גדול, אך יש יותר גדול ממני בחלל החיצון"
האיש טס לחלל החיצון לפגוש את הכלב, ושהוא הגיע הוא ראה כלב בגודל כל העולם, והוא שאל אותו: "אתה הכלב הכי גדול בעולם?" והכלב ענה: "כן"

***

הספר הזה הוא סוג של הקבלה לבדיחה הזו. זו בדיחה אכזרית שמטרתה למרוט את עצבי השומע עד שהוא כבר מתחנן לפאנצ' ליין, ואז, סוף סוף, אחרי כמה דקות שבחיי בדיחה הן כמו אלף שנה, להגיע לפאנצ' ליין, ולגלות שהפאנצ' הוא שאין פאנצ'. מחרפן, באמת. הוקומונר שלי סיפר את זה אפילו יותר מעצבן, וגם עשה עם הידיים את הגודל של הכלב, והוסיף כל מיני דברים שאפשר להוסיף לבדיחה בקול ולא בכתב, וזה היה מחרפן פי שתיים כי חיכיתי שהוא יגמור כדי להחזיר את האוזניות לאוזניים ולהמשיך לשמוע שירים. מחכה מחכה ולא נגמר. לעזאזל איבדתי את זה שם.
והספר הזה, אתה מחכה כל הספר כדי לשמוע את שורת המחץ, לשמוע את הפתרון של החידה, את התשובה לשאלה של כולנו. וכשהיא סוף סוף מגיעה אתה מבין שהתשובה הזו, שהפאנצ' ליין, היא בכלל לא הפאנצ' ליין האמתית של הבדיחה. של הסיפור. שזה לא מה שמשנה. שמה שבאמת משנה כבר עבר, ולא קלטנו שזה היה חשוב עד שכבר לא הייתה לזה משמעות, ופתאום נוחתת עלינו הרגשה עייפה, כבדה, מתישה, ורק בא לנו הביתה.

הספר כולו מתרחש בבר, בהופעת סטאנדאפ בנתניה. הוא מתחיל כמו הופעה רגילה, מצחיק, מהנה, אבל יש חידה שעומדת שם בקצה הבר, בצללים, וגורמת לי להיות דרוכה. ומדי כמה רגעים אנחנו מקבלים הצצה, בלי שביקשנו, לאפלה האמתית שמאחורי אור הזרקורים הזה, שבתוך האיש עם הפנים הצוחקות האלה, וזה מפחיד. ואז הכל מדרדר, ופתאום אנחנו נשאבים לסיפור שלא רצינו לשמוע, מקבלים הצצה לנפש של מישהו שלא רצינו להציץ עליה, וכמובן שאפשר לעזוב, כמובן, אבל אי אפשר להרים את הרגליים הרצפה, את העיניים מהספר, חייבים לחכות לשורה התחתונה, לפאנצ', והוא לא מגיע.
לא מגיע.
עד שכן.
וכמו שאמרתי, אז אני מבינה שהוא בכלל לא מה שחשוב.
לא דירגתי את הספר, כי אני לא מצליחה להחליט מה דעתי עליו. מצד אחד אהבתי אותו, מצד שני לא נהניתי ממנו, מצד שלישי הוא מעניין, מצד רביעי הוא סדיסט, מצד חמישי הוא מצחיק, מצד שישי הוא מתיש, מצד שביעי הוא מרשים, מצד שמיני הוא מטריד, מצד תשיעי הוא מהפנט, מצד עשירי הוא מעיק.
כל כך מעיק.
ואני לא יודעת איך לאכול אותו. איך לאכול את דובלה. איך לאכול סיפורים כמו שלו. ועצוב לי עליו. עצוב לי נורא, ולא ברור לי אם אפשר לעזור לו. וקשה לי עם הפואנטה של הספר, עם הפואנטה שאין פואנטה. כי אם אין פואנטה, מה הטעם? מה הטעם לספר לנו את זה?
לאורך כל הספר אנשים ממשיכים לקום וללכת מהמופע, ואני לא מצליחה לגרום לעצמי להאשים אותם. יש לי מין תחושה שאם הייתי גם אני שם, בבר החשוך, במקום בבית החמים והרחוק, גם אני הייתה הולכת. כי מי רצה את זה? מי ביקש את זה? על זה שילמתי כסף?
לא רציתי את זה.
לא רציתי לדעת את זה.
את הכאב הזה.
לא רציתי להרגיש את הכאב של מישהו אחר כל כך קרוב אליי. לא רציתי.

אז מה כבר יש להגיד? אני עדיין חלוקה בתוך עצמי. תקראו אם בא לכם, ותחליטו בעצמכם. אני עייפתי.

***

ארנב אחד נכנס לבר, ניגש אל הברמן ואומר לו "תגיד, יש לכם מיץ גזר?"
הברמן אומר לו שאין להם מיץ גזר.
הארנב אומר תודה והולך.
למחרת הוא חוזר שוב ושואל "תגיד, יש לכם מיץ גזר?"
הברמן אומר שוב שאין להם.
הארנב אומר תודה והולך.
למחרת הוא חוזר שוב ושואל את אותה שאלה.
הברמן מתעצבן ואומר לו "עוד פעם אחת אתה שואל את זה אני תולה אותך!"
הארנב הולך וחוזר למחרת.
הוא שואל את הברמן "תגיד, יש לכם חבל?"
"לא."
"אז יש לכם מיץ גזר?"
30 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה
ראובן (לפני שבוע וחצי)
הארנב ומיץ הגזר בגירסה שונה ארנב אחד נכנס לבר, ניגש אל הברמן ואומר לו "תגיד, יש לכם מיץ גזר?"
הברמן אומר לו שאין.
הארנב אומר תודה והולך.
למחרת הוא חוזר שוב ושואל "תגיד, יש לכם מיץ גזר?"
הברמן אומר שוב שאין להם.
הארנב אומר תודה והולך.
למחרת הוא חוזר שוב ושואל את אותה שאלה.
וכך כמה שבועות עד שלברמן נמאס והוא מביא מיץ גזר.
ולמחרת.."יש לכם מיץ גזר"?
"כן"! עונה הברמן. "הבאתי בשבילך"!
"נכון שזה פיכס"? עונה הארנב.
no fear (לפני שנה ו-9 חודשים)
כל הכבוד לו, באמת. זה לא מפתיע אותי. הוא כותב נהדר.

שונראתי, אולי באמת אני אכתוב ביקורת לכבודך.
סקאוט (לפני שנה ו-9 חודשים)
you're right, he is the man!
שונרא החתול (לפני שנה ו-9 חודשים)
אבל אני השונרא היחידה. מה החוכמה להיות הכי מיוחדת כשאת היחידה?
ולמה אני הכי מיוחדת רק כאן באתר? מחוץ לאתר אני לא מיוחדת?
לא משנה, סקאוטוש. אני זה לא האישיו פה. גרוסמן הוא האישיו. הוא האיש. הוא המאן. הוא המאן בוקר הבינלאומי.
סקאוט (לפני שנה ו-9 חודשים)
לא! מה פתאום :( את שונרא הכי מיוחדת כאן באתר.
שונרא החתול (לפני שנה ו-9 חודשים)
מה, אני כזו מפחידה?
סקאוט (לפני שנה ו-9 חודשים)
היא מתחבאת מפניך שונרא. היא משחקת איתך מחבואים D:
שונרא החתול (לפני שנה ו-9 חודשים)
נופיר! איפה את? מזמן לא כתבת.
no fear (לפני שנה ו-9 חודשים)
XD
שונרא החתול (לפני שנה ו-9 חודשים)
לרגל זכייתו של דויד גרוסמן בפרס במאן בוקר הבינלאומי על ספרו 'סוס אחד נכנס לבר', אני מעלה מן האוב את הביקורת של נופיר.
no fear (לפני 3 שנים ו-2 חודשים)
מן הסתם הכוונה ל:-)
ותודה!
matrix (לפני 3 שנים ו-2 חודשים)
ביקורת יפה
אהבתי את הבדיחות
פואנטה, אני חייב לציין שזה:
-:)
אחד מהסמיילים המוזרים ביותר שיצא לי לראות
no fear (לפני 3 שנים ו-3 חודשים)
תודה רבה לשלושתכם! :)
יבגניה (לפני 3 שנים ו-3 חודשים)
ביקורת יפה.
ניסיתי לקרוא את הספר ולא הצלחתי לסיימו.
לאורך הקריאה הייתה לי תחושה כי הסופר לא באמת מכיר לא את עולם הסטנד אפ ולא את עולם המשפט, ולכן הבדיחות מאולצות ולרוב גם ידועות והדמות של השופט בדימוס גם היא לא מציאותית. בנוסף, הרגשתי כי המחבר מנסה ליצור דרמה במקום בו אין מספיק "בשר" עבור יצירתה ולכן הסיפור כולו לא נראה אמין...בכל מקרה, נהניתי מאוד לקורא את הסקירה וגם את הדיון שהתפתח בעקבותיה:)
זה שאין לנקוב בשמו (לפני 3 שנים ו-3 חודשים)
גם אני, כמו דן סתיו, מסכים אתך ועם ההתחבטות שלך. אבל גם אני, כמו דן סתיו, שלם לגמרי עם הדירוג שנתתי לו (2 כוכבים). הספר דמה בעיניי למופע מייאש, לא מצחיק שמאוד התאכזבתי ממנו. כמובן שהוא גם מאוד מאוד מיוחד.
אני קורא לו: ספר לא משהו, שיש בו משהו

אהבתי את הבדיחה הראשונה (את השנייה אני כבר מכיר) אבל לא בכל דבר חייב להיות פאנץ' ליין. בכל מקרה, יש משהו מייאש בבדיחה הזאת, שקצת מזכיר באמת את הספר.
דן סתיו (לפני 3 שנים ו-3 חודשים)
no fear אהבתי את הביקורת שלך, למרות שעם חלקה אינני מסכים (הבדיחה עם הכלב) אבל חלקה קולעת מאד, בעיני, בעיקר ההתלבטות המאלפת שלך בנוגע לדירוג של הספר (אני החלטתי לדרג ואני שלם עם כך). אז נכון, הוא לא נעים לקריאה, הוא קשה, אכזרי וחסר רחמים לעיתים, אבל השורה התחתונה, בעיני, היא שהוא ספר מופת.
no fear (לפני 3 שנים ו-3 חודשים)
האמת שדיברתי אל אופה בתלתלים XD
אבל אני מעריכה את הרצון הטוב. ואת השוקולד.
האופה בתלתלים (לפני 3 שנים ו-3 חודשים)
יצאתי מפחידה ;-)
ראיתי שם משחק בין מציאות לדמיון, לאיך מתבצעת הציפייה לאירוע, ותיאור מטורף של פוסט-טראומה.
הספר מנסה להוציא אותנו עם טיפה יותר הבנה על איך העולם מתמוטט פתאום, בפרטי פרטים, ולי זה די הצליח.
(עם עוד הרבה ערכים מוספים שהספר מתעסק בהם)
פואנטה℗ (לפני 3 שנים ו-3 חודשים)
לא קראתי. לא אקרא.
אז צ'טערת, באמת לא יכולה לעזור הפעם.

אבל השוקולד בדרך...
no fear (לפני 3 שנים ו-3 חודשים)
תודה פרס, קולדילוקס, בייקר ופואנטה!

אני לא בנוער העובד
אני רוצה שוקולד, תודה ^^
ואנא ספרי לי מה הפואנטה, אשמח לדעת.
פואנטה℗ (לפני 3 שנים ו-3 חודשים)
מ-ע-ו-ל-ה! לא יכולה לעזור לך עם הפואנטה המפוספסת אבל יש לי שוקולד.
רוצה קצת? -:)
האופה בתלתלים (לפני 3 שנים ו-3 חודשים)
מצוין :-)
אני כן ראיתי לספר פואנטה. פואנטה קשה.
Goldilocks (לפני 3 שנים ו-3 חודשים)
ביקורת נהדרת.

את בנוער העובד?
Command (לפני 3 שנים ו-3 חודשים)
יפה כתמיד :)
no fear (לפני 3 שנים ו-3 חודשים)
תודה מחשבות, אור, בלק מג'יק ויעלהר(?)!
yaelhar (לפני 3 שנים ו-3 חודשים)
הביקורת יפה מאד.
למרות שלא קראתי את הספר - ככה הוא הצטייר לי - מכמיר לב ומתיש...
black magic (לפני 3 שנים ו-3 חודשים)
ביקורת יפה
אור (לפני 3 שנים ו-3 חודשים)
ביקורת מעולה D:
מחשבות (לפני 3 שנים ו-3 חודשים)
אז אני רק אציין שהספר הוא סוג של מופת.





©2006-2019 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ