ביקורת ספרותית על רגע - מבחר שירים מאת ויסלבה שימבורסקה
ספר מעולה

---

...




ביקורת סיפרותית / זה שאין לנקוב בשמו

זה ה'ויסלבה שימבורסקה' הראשון שיוצא לי לקרוא.
הו כן, אתם בהחלט מוזמנים לבוא
ולהרוג אותי, על המקום.
או לכל הפחות - להגיד 'נו, נו, נו' ולהפנות לכיווני אצבע מאשימה
ועד שלא הייתי קורא ספר - לפחות אחד - שלה,
הייתם יכולים לעשות עליי חרם ב'סימניה'.
אבל זה עדיין לא ישנה את עצם העובדה
שזה ה'ויסלבה שימבורסקה' הראשון שלי,
ומה לעשות.
אבל, כמו שהולך המשפט המפורסם ההוא
- עדיף מאוחר מאשר לעולם לא.
ואת הגלגל, כידוע, לא ניתן להחזיר לאחור.
ומה שהיה, היה.
כך או כך, פיניתי לי איזה רגע - אולי שניים - וישבתי לקרוא משהו
מסוג שלא קראתי עדיין.
ועכשיו, לאחר שסיימתי לקרוא אותו
שיבעים וארבעה עמודים תוך רבע שעה, אולי עשרים דקות
בחדר של אחותי
כשהיא לא נמצאת בבית, ככה בשקט בשקט ובמהירות
ראשי עמוס במחשבות,
ואני לתומי חושב - מה כבר אוכל לכתוב?

נתחיל מכך שויסלבה שימבורסקה היא משוררת פולנייה.
ולמרות זאת - ושמא אולי בזכות זאת - שיריה מלאים בהרבה חום ואהבה
(גם כשבשיר לא תמיד הכל כשורה).
וזה משהו שקצת חסר בארצה ה"קפואה",
אבל בואו נעזוב את זה
לעת עתה.
שנינות, אופטימיות, פיוטיות וחינניות
אצלה - אצל שימבורסקה - לא חסר.
דפים מלאים בקריצה ובתבונה
של אחת שהרבה בחייה עברה.
ויש בה גם משהו, בשימבורסקה הזאת,
שאין אצל אף משורר אחר
(לפחות לא באותה הצורה).
רוצים דוגמא? בבקשה, בבקשה:

"האהבה הראשונה,
אומרים,
חשובה מכולן.
אכן אירוע רומנטי עד מאוד,
אבל לא במקרה שלי.

היה משהו בינינו ולא היה,
ארע ופרח לו.

ידיי לא רועדות
כשאני מוצאת באקראי מזכרות קטנות
וצרור מכתבים קשורים בחוט דק
- אפילו לא בסרט.

פגישתנו, האחת, כעבור שנים
שיחה בין כיסאות
ליד שולחן צונן.

אהבות אחרות
נושמות עמוק בקרבי עד היום.
זו חסרת נשימה אפילו כדי להאנח.

אבל דווקא מפני שהיא כזאת,
בכוחה מה שאין עדיין בכוח האחרות:
שכוחה,
לא מופיעה אפילו בחלום,
מסגלת אותי אל המוות."

ואם אנחנו כבר מדברים על אהבות ראשונות,
אז אפשר לומר
שמצאתי לי עכשיו אהבה כזאת:
אהבה ראשונה וחדשה, ביני לבינה, שהתחילה לבצבץ ולקרום עור וגידים,
כמו תינוק שזה עתה יוצא מהבטן (או מהרחם) של אמו.
נכון, יש עוד הרבה אהבות אחרות
מלבד האהבה הזאת
(ויש לציין - הן כלל וכלל לא רעות!)
אבל האהבה הזאת,
אח, מה היא עושה אצלי בתוך הלב,
סוערת ובועטת, זה כבר ממש כואב.
האהבה הזאת - כן, כן, האהבה הזאת -
להבדיל משאר האהבות,
גרמה לי לשבת ולכתוב.
אבל לא ביקורת ספרותית רגילה ופשוטה,
כמו שאני תמיד עושה
- אלא ביקורת ספרותית,
בצורת שירה.
ולא סתם שירה, אלא שיר אהבה!
(האין זה נפלא?)

אז אם עוד לא קראתם משהו ממנה,
מויסלבה שימבורסקה,
אז זה הזמן לפנות לעצמכם איזה רגע אחד או שניים,
כמו שאני עשיתי,
ולהתחיל לקרוא.
כי גם השמש החמה,
או הלבה המתפרצת בכל כוחה מלועו של הר געש פעיל,
לא יוכלו להשתוות לעולם לחום המתפרץ
מהביקורת הסיפרותית,
ומההמלצה החמה שלי.
כי חום אהבת הספר והשירה,
חזק מכל מקום חם שיש על פני האדמה.
אז מומלץ בחום כבר אמרתי?
ואם לא, אז עכשיו אני אומר.

זה ה'ויסלבה שימבורסקה' הראשון שיוצא לי לקרוא,
אבל ממש לא האחרון.
לא, לא האחרון.

ובזאת, אני בוחר לסיים לכתוב את הביקורת הספרותית שלי.

» ביקורות נוספות של זה שאין לנקוב בשמו
» ביקורות נוספות על רגע - מבחר שירים