ביקורת ספרותית על האיש שצפה ברכבות - ספריה לעם #481 מאת ז'ורז' סימנון

---

שתי הדמויות הראשיות בשני הסיפורים בקובץ זה: "האיש שצפה ברכבות" ו"האיש הקטן מארחנגלסק" שבויות במעגל החיים הבינוניים אם לא לומר הקטנים, וזאת נרמז כבר בשמות הסיפורים. קייס פופינחה, פקיד בחברת ספנות, מגלה יום אחד, שלא להפתעתו דווקא, כי הכול סביבו הוא בדיה. החברה בה הוא עובד הינה חברת קש ומנהליו הם נבלים העומדים לברוח עם כל הכסף, ילדיו אינם ילדיו והמהוגנות היציבה של כל האנשים סביבו מתנפצת באחת כאשליה אף היא כאשר הוא מגלה כי בית הקפה בעיירה השלווה בה הוא חי הינו בית בושת אליו כל חבריו במועדון השח-מט הולכים חוץ ממנו. מאושר מגילוי זה הוא יוצא לדרך חדשה, להגשים את מאווייו הבלתי ממומשים. אך לא בכדי הוא מכונה ה"איש שצפה ברכבות" – שכן קייס פופינחה, כמו אנטי-גיבורים מודרנים אחרים, הוא איש העומד מין הצד וצופה בחיים העוברים על פניו גם כאשר הוא משוחרר לכאורה, ובחופש ש"ניתן לו" הוא נותר מעין "הומו-פאבר" שכזה, נמצא אך לא מורגש. מתוך פיקציית הסדר של חייו הוא נשאב בסבילות אל חוסר הסדר והפשע, אך גם משם הוא ממשיך להביט בכול דרך מבטו הפקידותי הצר והאפור עד הסוף שכמו נגזר מראש על מי שחצה את הקווים.

ז'ונאס מילק, האיש הקטן מארחנגלסק, בעל חנות ספרים במרכזו של שוק אוכל (דימוי כל כך יפה לספרות בעולם של חומר) איש אפרפר ולא מושך, נשוי לז'ינה, אישה פעלתנית ויפה. היא נעלמת יום אחד, גם – שלא במפתיע שכן היא מנהלת רומנים עם רבים ממכריו ונוהגת להיעלם תכופות בלילות, אך התנהלותו בתוך מעגל השגרה של בעלי הדוכנים, המתוארת בפיוטיות עדינה ויפה, מעלה נגדו חשדות. העלילה מתקדמת בזעיר, כמו החיים בתוך השוק, במין שיגרה של בעל חנות היוצא ללגום קפה בביסטרו שמולו בכל בוקר, מדבר עם מכריו בעלי הדוכנים ועם שוטר המקוף כבכל יום. אך ככל שמתקדם הסיפור צפות ועולות עוד תהיות לגבי העלמה ומעגל השגרה הולך וניסגר עליו כמו המעגל הסיזיפי של קאמי.

שני סיפורים המדברים על ניסיונו של האדם לברוח מגורל משמים על ידי חריגה ממה שהוא בגדר המותר ועל המצב הקיומי האנושי הצופן מצד אחד את השפיפות והלעג על האדם הנושא בעול היומיום מול הסנקציה החברתית המופעלת כאשר הוא חורג מגבולות אלו שמכתיבה לו החברה.

» ביקורות נוספות של קיקלופ מכונת ספרים
» ביקורות נוספות על האיש שצפה ברכבות - ספריה לעם #481