ביקורת ספרותית על חמניות עיוורות - ספריה לעם #609 מאת אלברטו מנדס
ספר טוב דירוג של ארבעה כוכבים
הביקורת נכתבה ביום שבת, 12 בספטמבר, 2015
ע"י סוריקטה


עד לפני כמה שנים כשקראתי ספרים שהתרחשו בזמן מלחמת האזרחים בספרד לא היה שם עניין שנתפס בעיני כרלוונטי לחיים שלי. בשנים האחרונות אני מוצאת את עצמי קוראת וחושבת על מה שיהיה כאן ועד כמה זה יהיה דומה אם בכלל.

הספר של מנדס כתוב בנימה צנועה, אולי מפני שהוא הבין מספיק גם באנשים וגם במלחמות.

הצניעות הזאת, ביחס לעמדות, מעסיקה אותי מאד בזמן האחרון. מקורה אולי בהבנה שהיא לכאורה פשוטה מאד וטריוויאלית שזה שאתה משוכנע בצדקת עמדותיך אין פירושו שמי שמחזיק בעמדות מנוגדות אינו צודק. אני חושבת שגם אם יש רבים שיסכימו עם זה בהעדר קונטקסט ספציפי, ברגע שמדובר במחלוקת מסויימת וכשישנה מעורבות רגשית ביחס לעמדות והעמדה שלך היא קונקרטית, הצניעות הזאת מתפוגגת אצל רבים מהאנשים.

בשנה האחרונה אני מבלה הרבה בדיאלוגים שעניינם הוא המציאות המדינית כאן. מעורבים בהם אנשים, בעיקר נשים, בעלות עמדות פוליטיות שונות בתכלית. אלה שיחות שמתרחשות כמעט בכל מקום, בישובים יהודיים וערביים, חילוניים, דתיים, במרכז, בפריפריה, מחוץ ובתוך הקו הירוק. אני מרגישה שעם הזמן מסתמנים בקרב הנשים שעוסקות בזה שני גוונים של קולות. ישנן כאלה שרואות בשיתוף הפעולה הזה מהלך טקטי אשר בסופו של דבר יקדם את עמדותיהן וישנן כאלה שרואות בעצם שיתוף הפעולה את עיקר החשיבות של העשייה שלהן, לפעמים כמעט בלי קשר למטרה שלשמה נוצר. אין שום קורלציה בין העמדות הפוליטיות וההשתייכות לאחת מהקבוצות האלה. באופן מפתיע (אותי לפחות) גם מיקומה של עמדה של אישה ספציפית על הסקאלה שבין קיצוני למתון לא קשורה להשתייכות הזאת. יש פה משהו אחר שקצת קשה לי להסביר אותו, גם לעצמי, שמוליד אצל נשים מסויימות נכונות לנהל דיאלוג אמיתי שיש בו פתיחות והקשבה ונסיון כנה גם לראות את הדברים מזוויות אחרות וגם לחפש בהם נקודות משותפות. כשזה קורה זה בדרך כלל לא משנה עמדות אבל זה הרבה פעמים מוליד יכולת לזהות מהלכים שעשויים לשרת תפיסות שונות בו זמנית, תוך הבנה של האופן בו יש לפעול למענם על מנת שלא לערב את מה שאינו קשור לעניין.

אולי המרכיב המשותף הרחב ביותר אצל רוב הנשים שנרתמו לעניין הזה הוא החשש שהשבטיות והלעומתיות והאימון היסודי שעברנו שהוליד בנו את היכולת לפעול באוטומט בלי בכלל לשים לב לזה יכולים גם לסכן אותנו. אין ספק שיש בהם גם יתרונות, אחרת הם כנראה לא היו נוצרים, ואולי בלעדיהם אי אפשר היה לחיות כאן, כל אחד עם האמונות ומערכת הערכים שלו.

הספר לא עוסק בזה אלא באחרית הימים של חברה שסועה, אחרי שהמלחמה התרחשה ואחרי שהרבה מאד אנשים שילמו בחייהם על המחשבות שלהם שעמדו בסתירה למחשבות של אנשים אחרים. יש פה ארבעה סיפורים אישיים ואנושיים שיש ביניהם קשר, לא רק מבחינת הנושא, אלא גם בהתייחסות לפרטי העלילה. כולם עוסקים באנשים שברור להם שגורלם נחרץ, במעשים, ברגשות ובהכרעות שלהם גם ברגעים האלה. יש בסיפורים האלה הרבה מאד כאב, בעיקר כאב אישי, אבל לצד הכאב ישנו איפוק רב, כאילו גם נושא הכאב כבר יודע שאין טעם לזעוק או להלחם, אבל יחד עם זה הוא גם יוזם ועושה מעשים שיש בהם משום נקיטת עמדה. מנדס קורא להם סיפורים של תבוסה. תבוסת המנוצחים ותבוסת המנצחים וגם תבוסתם של אלה שלא החליטו או שלא יכלו להחליט באיזה צד הם, כי זה הרי לא משנה, ממילא כולם מפסידים.
20 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה
סוריקטה (לפני 3 שנים ו-2 חודשים)
תודה רבה, yaelhar. שנה טובה לך.
סוריקטה (לפני 3 שנים ו-2 חודשים)
תודה רבה, cujo. שנה טובה.
yaelhar (לפני 3 שנים ו-2 חודשים)
ביקורת מעוררת מחשבה.
מלחמות - את זה כולם יודעים - הם הפסד לכולם - גם למנצחים (אם כי אלה לא תמיד יודעים את זה באותו זמן) אני מעריכה מאד - וגם מקנאה - באנשים שמוכנים לשנס מתניים ולעשות מעשה.
cujo (לפני 3 שנים ו-2 חודשים)
ביקורת טובה מאוד. ותודה על החשיפה. זה טוב לדעת שיש מי שעוד מקשיב. זה מעורר גם בזעיר אנפין שלי רצון לפעול הכיוון.
סוריקטה (לפני 3 שנים ו-2 חודשים)
רץ, תודה לך. ראשית, אני מקבלת את מה שאתה אומר. כשכתבתי התייחסתי בעיקר למחלוקות מבית ביחס לשאלה הלאומית. נדמה לי שעוד לפני החמלה אנחנו מאבדים את הרצון להקשיב או להתייחס למה שאנחנו שומעים, מה שמאפשר מעט מאד בחינה מחודשת של עמדות ושל אפשרויות לייצר שינוי למרות שהמציאות משתנה כל הזמן.
רץ (לפני 3 שנים ו-2 חודשים)
סוריקיטה - זה אחד הספרים המעניינים והטובים שקראתי על מלחמת האזרחים, אכן הוא עוסק במחיר התבוסה. הוא רלוונטי לעולם שלנו, שלא עוסק במלחמת אזרחים, אלא במלחמה בין עמים, מהי תבוסה, האם היא מוחלטת, או שהיא יחסית. האם תבוסה מלפני הרבה שנים, מניעה שינאה אין סופית, באופן שהמנצחים משלמים מחיר בלתי אפשרי. באיזה אופן שלא תמיד מובן, כמעגליות, המנצח מוצא את עצמו לעתים המפסיד. ההפסד הוא לרא רק בתחום הלאומי, אלא לעיתים מצב המתקיים בתוך המדינה שלנו, בין עשירים לעניים, כשקראתי את הספר הזה, חשבתי שאנו מאבדים את החמלה, באופן שמי שמנצח, או שורד היום כלכלית וחברתית, הוא אולי המפסיד של המחר.
סוריקטה (לפני 3 שנים ו-2 חודשים)
חמדת, תודה רבה לך על ההמלצות. את "ספרד" עוד לא קראתי, אבל גם זה בטח יקרה.
שנה טובה.
סוריקטה (לפני 3 שנים ו-2 חודשים)
in love with books, תודה רבה על התגובה המפורטת ועל המחמאות. שנה טובה גם לך.
סוריקטה (לפני 3 שנים ו-2 חודשים)
תודה רבה, אנקה. לצערי אני כבר לא זוכרת מתי ולמה רכשתי אותו. אני מניחה שזה קרה במקרה, כמו בדרך כלל, כשהיה מונח בגולדמונד על המדפים שמחוץ לחנות, ואם היתה לי סוללה אולי גם עשיתי גוגל וראיתי המלצות, ואם לא, אולי הסתפקתי בכריכה ובכך שרמי סערי תרגם.
חמדת (לפני 3 שנים ו-2 חודשים)
ממליצה לך באותו נושא את הספרים הללו : "למי צלצלו הפעמונים"-המינגווי, "ספרד"-אנטוניו מוניוס מולינה,"כיכר היהלום"-מרסה רודורדה.

שנה טובה לך .
-^^- (לפני 3 שנים ו-2 חודשים)
ביקורת עניינית מאוד. מאוד מאוד אהבתי אותה, זה נחמד מאוד לראות שאכפת לך מהמדינה ושאת נמצאת בדיאלוגים מהסוג הזה ,שזה מאוד חשוב.
הבעיה והיא לא קשורה רק אלינו אלה קשורה גם למדינות אחרות ועמים אחרים שאנשים מתקשים לקבל את המושג סובלנות ,הם כל כך נטועים בדעה אחת שקשה להם מאוד לזוז ממנה ולפעמים זה אפילו דבר בלתי אפשרי . אם אנשים היו קשובים לצד האחר והיו מסכימים לקבל דעות שונות משלהם המצב היה אחר , אני מאמינה שהוא היה טוב יותר , וזה חבל מאוד שלא מבצעים את זה.
אני מאוד מסכימה עם המשפט שכתבת :
"אולי המרכיב המשותף הרחב ביותר אצל רוב הנשים שנרתמו לעניין הזה הוא החשש שהשבטיות והלעומתיות והאימון היסודי שעברנו שהוליד בנו את היכולת לפעול באוטומט בלי בכלל לשים לב לזה יכולים גם לסכן אותנו. אין ספק שיש בהם גם יתרונות, אחרת הם כנראה לא היו נוצרים, ואולי בלעדיהם אי אפשר היה לחיות כאן, כל אחד עם האמונות ומערכת הערכים שלו. "
אמונות ומערכת ערכים שונה היא חשובה אבל במקביל יש צורך להיחשף לשונה ממך ולא להיות ממוקד בדעה אחת בלבד ,זו הבעיה לדעתי.
בכ"מ ,נשמע ספר מעניין מאוד ! ונראה שהוא השפיע עליך . (: שבוע טוב
דרך אגב, השם של הספר מאוד מתאים , חמניות עיוורות....לצערנו הרבה אנשים עיוורים למה שחשוב באמת .
אנקה (לפני 3 שנים ו-2 חודשים)
יופי של סקירה. אני סקרנית לשמוע איך הגעת לספר ? במקרה או דרך המלצה וכו' ?





©2006-2018 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ