ספר מעולה
הביקורת נכתבה ביום ראשון, 19 ביולי, 2015
ע"י נעמי
ע"י נעמי
אין לי שום כוונה לספק סיבה לשלוח אותי לבית-הסוהר, אבל אם אמצא את עצמי שם אדע למה לצפות. ביקרתי בבתי-כלא בכמה יבשות, בתקופות שונות ולפרקי זמן מתחלפים, והתמונה תמיד חוזרת על עצמה. הרוזן ממונטה כריסטו ועלובי החיים. רזיסטאנס, בלתי שביר ומלך עכברוש. מי שאכל פעם מצלחת של פח, השתיין, לבד בברלין. שאנטראם. בכולם מתוארים חיים בהסגר, בין ארבע קירות או במחנה, בגלל פשע או עלילה, בזמנים רגילים או בעתות מלחמה. לדוגמית זו נוספו עוד גיחות רבות, כך שבהחלט ניתן לכנות אותי אסירת-עמודים-מועדת.
התובנות שאספתי: לעולם אל תלשין. בחר את החברים הנכונים, אלו שתקריב למענם הרבה והם למענך. כולם צריכים לדעת שיש לך חברים שיקריבו הרבה למענך. היה קשוח אבל הוגן כלפי שאר האסירים. עני חשוב כמת. גם אביון מפגיון. קנה לך קשרים. קנה אותם בסיגריה, בארוחה או בכל טובת הנאה אחרת. שמור על שגרת יום. זכור שאתה פרנסת הסוהר, שניכם תלויים זה בזה, אתה קצת יותר. אל תספק סיבות להישלח לצינוק. אם הגעת לצינוק שחרר את הדמיון מכבליו. הזהר לא להתבלבל עם אזיקי הדמון. אין בעולם בית-כלא שמור מכדי לברוח ממנו. צריך אומץ מטורף כדי לברוח מבית-כלא. רוב הבריחות נכשלות. למלשינים אין תקווה.
פרפר הוא כינויו של מחבר הספר הנרי שרייר, יליד צרפת, אשר ניתן לו על שם קעקוע הפרפר על חזהו. בשנת 1931, בגיל 25 בלבד, נשפט הנרי למאסר עולם עם עבודת פרך במושבת העונשין בגיאנה הצרפתית. מיומו הראשון בכלא עמדה מול עיניו מטרה אחת בלבד: לברוח. לעשות הכול כדי לא לשקוע במה שכינה "שביל הריקבון". מסכת הבריחות הפנטסטית מתחילה בבריחה מוצלחת, אבל ערימת הדפים בצד השמאלי מגלה שהשמחה מוקדמת. תפיסה, שוב בריחה, ואז הסגרה. עוד כמה ניסיונות כושלים. בריחה, הלשנה מכוערת. נדמה שהעולם כולו עשה יד אחת במטרה לגלגל את פרפר חזרה לגולם. בין ניסיון לניסיון עוברות שנים. חלק מהבריחות הביאו אותו לפרפר בין חיים למוות. הוא מצליח לשרוד בזכות תושייה ואומץ בלתי רגילים, מכלכל את צעדיו ע"פ חוקי הכלא באופן מושלם מבלי להסכין לחיים האלו ולו לרגע.
העמודים הראשונים אפופים באווירה מעט קודרת, המתפוגגת במהרה אל מול תקוותו המדבקת של פרפר ואמונתו הבלתי ניתנת לערעור ביכולתו להיחלץ ולשקם את חייו. חלק מן הקטעים לא קלים לקריאה, אך אלו רק הופכים את כוחו של פרפר לא ליפול לייאוש למפעים עוד יותר. לצד החלקים הקשים יש גם גילויים רבים של טוב לב מצד זרים מוחלטים. פרפר מצטייר כמנהיג, אדם שעומד בדיבורו ואהוב על חבריו, ואת סיפורו הוא מספר בחסד, בלי יומרות וגינונים, רק סיפור בצורתו הטהורה. מרתק ומלא השראה, נמשכתי כמו פרפר...
16 קוראים אהבו את הביקורת
טוקבקים
+ הוסף תגובה
|
יוֹסֵף
(לפני 10 שנים ו-2 חודשים)
ביקורת טובה, כרגיל.
זמן רב שאני רוצה לקרוא את הספר הזה ששמעתי עליו רבות, הביקורת שלך מעוררת את הרצון מחדש...
|
|
|
רץ
(לפני 10 שנים ו-3 חודשים)
את הספר הזה קראתי לפני שנים רבות - הוא עדיין מעניין למרות שחלפו שנים רבות מכתיבתו.
|
|
|
נעמי
(לפני 10 שנים ו-3 חודשים)
תודה לכל מי שאהב =)
|
|
|
נעמי
(לפני 10 שנים ו-3 חודשים)
זשל"ב, בת-יה ושונרא תודה רבה.
בת-יה - זה לא שאני בוחרת בכוונה ספרים על בתי-כלא, זה פשוט יצא כך, ונהניתי מאד מכל אחד מן הספרים שמניתי. בכל אופן לדעתי יש הרבה עניין בבתי-סוהר, זהו מיקרוקוסמוס עם חוקים משלו. לפתע צריך ללמוד לחיות 24 שעות עם אנשים שהם לא בדיוק מלח הארץ, בתנאים מגבילים ומשפילים. מאד מעניין לקרוא על היחסים המתפתחים בין האסירים ועל ההיררכיה שנוצרת שבראשה עומדים האסירים החזקים ובעלי הקשרים בפנים ובחוץ. ברמה הפרטית מתגלות בכל אדם תכונות מעניינות (כמו בכל מצב קיצון), לטוב ולרע, שלא תמיד באות לידי ביטוי בחוץ. אני נהנית במיוחד לקרוא על אלו שמגלים בתוכם כוחות מנהיגות, אלתור, תושייה וסיבולת גופנית ונפשית, ושמצליחים לא לשקוע לתהומות יאוש שאני חושבת שהייתי נופלת אליהם. מה שמקל עלי את ההזדהות עם הגיבור-האסיר הוא שלרוב האסירים שאני קראתי עליהם היו או חפים מפשע או עשו עבירות קלות יחסית שהתחרטו עליהם, (בניגוד לרוצחים או לאנשים רקובים אליהם אין לי טיפת אמפתיה), ושהעולם הפנימי שלהם התגלה עשיר יותר משהייתי מצפה מפושע. קצת הארכתי... |
|
|
שונרא החתול
(לפני 10 שנים ו-3 חודשים)
מומלץ לאזרח אהוד אולמרט לקרוא את סל העצות שלך, אם כי אני בספק רב אם הוא אי פעם יראה את הכלא מבפנים.
ביקורת מרתקת. יש לי עותק מצהיב של הספר איפשהוא, אבל מעולם לא חשתי רצון לקרוא אותו. |
|
|
בת-יה
(לפני 10 שנים ו-3 חודשים)
ביקורת טובה. אהבתי. אבל מה מעניין כל כך בבתי סוהר?
|
|
|
זה שאין לנקוב בשמו
(לפני 10 שנים ו-3 חודשים)
ביקורת מעולה, נעמי.
|
16 הקוראים שאהבו את הביקורת
