ביקורת ספרותית על פרפר מאת הנרי שארייר
ספר מעולה

---

מעטים מאוד המקרים בהם אני נשארת חסרת מילים, הרגעים הללו ליוו אותי לאורך הספר כולו,
נאבקתי עם עצמי על מנת לכתוב ביקורת זו, כי רציתי להשאיר את החוויה שלי עם "פרפר" אישית, אך אני בכל זאת כותבת, כמו שאתם קוראים, כי אני לא רוצה להיות אנוכית.

מצאתי את עצמי קוראת בשקיקה, כעסתי על עצמי שדברים גופניים כמו שינה או צמא מטרידים אותי, גורמים לי להניח את הספר ולהתנתק, לקראת סוף הספר מצאתי את עצמי יושבת על קצה הספה, כוססת את ציפורניי, מסורה כל כולי למסעותיו של הנרי.
ברור לי שהביקורת הזו לא עושה חסד עם הספר ולכן אני מקצרת,

במשפטים הלקוחים מההקדמה ונכתבו בידי ז'אן-פייר קאסטלנו:
"ההרפתקה, האומללות וחוסר הצדק המשווע ביותר אינם ערובה לספר טוב...נחוץ כישרון שיביא את הקורא לכך שיראה, יחוש ויחיה את הדברים, כאילו הוא עצמו היה שם, ראה הכל, חש וחי הכל"

שקראתי את זה לא באמת הכנתי את עצמי לכך,

אבל הייתי שם, ראיתי, חשתי, חייתי את הכל כאילו הייתי שם בעצמי, וזו הייתה חוויה יוצאת דופן.
חוויה שאני עדיין חווה, למרות שאחרון הדפים כבר נקרא.

» ביקורות נוספות של עדי
» ביקורות נוספות על פרפר