ביקורת ספרותית על גלנקיל - מותחן כבשים - ספריה לעם #592 מאת לאוני סוואן
ספר בסדר

---

לאירלנד הגעתי בעקבות אבא שהיה שר לי תמיד It’s a long way to Tipparery, it’s a long way from home! שריד מתקופת שירותו בצבא הבריטי.
אירלנד ממש יפהפיה, עם טבעת קרי המדהימה וצוקי מוהר עוצרי הנשימה, דבלין החמימה על שלל הפאבים המזמרים שבה וכמובן ה"גינס" השחורה והסמיכה שערבה כל כך לחיך.
כל אלה אינם משנים את העובדה שקשה מאוד להתעלם מהמישורים העצומים והירוקים הנפרסים למרחקים אין סופיים ובהם גם מישורי טיפררי כמובן ובעיקר על נקודות הצמר הלבנות הרבות מספור המשובצות בתוכם. ויש אומרים שעל כל אירי יש 3 כבשים לפחות.
אז כן, כנראה שלכבשים מקום של כבוד באירלנד, ויש להם מה לומר.
כך בדיוק חושבת לאוני סוואן שמספרת לנו את סיפורם של הכבשים הנדירים שבעדר של הרועה ג'ורג' בכפר האירי הקטן "גלנקיל" שיום אחד מגלים לחרדתם הרבה שהרועה הנאמן שלהם מונח באחו שרוע על גבו ללא רוח חיים ואת חפירה תקוע בגופו.
לכבשים של ג'ורג' יש שמות וכל אחת ואחד מהם שונה מחברו וחברתו מאוד. המנהיג הוא ריצ'פילד והכבשה החכמה ביותר בעדר היא מיס מייפל. זורה היא כבשת המצוקים מתבודדת וצופה למרחקים, אותלו הוא כבש שחור ופראי עם עבר עשיר עוד מימי הקרקס,ומופל הוא כבש הזכרון שזוכר כל דבר בדייקנות וכך הלאה. כך שזה אך טבעי שהעדר הרבגוני הזה בניצוחה של מיס מייפל החכמה (בדומה למיס מרפל האגדית) מנסים לפתור את תעלומת הרצח של הרועה האהוב ג'ורג'.
ספר נחמד! מעט טרחני. הרבה מאוד תיאורי טבע כשהרעיון העיקרי הוא האנשת עדר הכבשים. הכבשים מתלוננים כי האדם אינו מבין אותם ולכן הסיפור כולו מסופר מפיהם, בשפתם ודרך מחשבותיהם וכאילו הקורא הופך כמעט כבש בעצמו....מעניין!!
אינו מומלץ לקריאה ל: קצבים, אוכלי בשר למיניהם, עירוניים ושונאי טבע וחיות.
מומלץ: לכבשים,לצימחונים,טבעונים ולכל השאר.

» ביקורות נוספות של גוטי
» ביקורות נוספות על גלנקיל - מותחן כבשים - ספריה לעם #592