ביקורת ספרותית על גלנקיל - מותחן כבשים - ספריה לעם #592 מאת לאוני סוואן
ספר טוב

---

ספר נחמד ומשעשע, אבל לא מרדף הכבשה (למרות הדמיון בשם). ובכל זאת ספר מתח יוצא דופן, כשאת העלילה מקדמים כבשים. בהחלט לא לצפות לשרלוק או פוארו.
בקצרה – רועה צאן נרצח, והעדר יוצא למסע בילוש (כבשי) לגילוי הרוצח, במקביל (או שלא) לפעולות שנוקטים בני האדם.

למרות שיש כבר שפע ביקורות, קריאתן לא הכינה אותי כראוי לקריאת הספר. אז החלטתי להוסיף קטע יותר מייצג:
כך בדמיוני הייתה נשמעת שיחה בין שתי כבשים (א ו-ב), אחרי שג'ורג' (שכאמור מת מזמן) הקריא (ולא סיים) להם את הספר הזה (כלומר הצעה לפרק מבוא לספר ההמשך):

א: איזה ספר נהדר.
ב מלחך עשב.
א: עשה לי חשק לגור בניו-זילנד.
ב: אבל העלילה היא לא בניו זילנד.
א: לא?
ב: לא. באירלנד.
א: אז בסקוטלנד.
מלחכים עשב...
א: אז למה קראו לנו אותו בעברית ולא בשפת המקור? כי סקוטים לא מדברים ברור?
ב: לא... הסופרת בכלל גרמנייה.
א: בגרמניה יש כבשים???
ב: העלילה היא באירלנד!
א: הממממ. (מלחכת עשב) אבל סקוטלנד נמצאת באירופה, לא?
ב: אני חושב. אבל הגרמנים לא כל כך טובים בענייני גבולות...
ב: ובכלל לא כולם שם כבשים.
א: לא? אבל השם של הספר הוא מותחן כבשים.
ב: בכל זאת...
א: יש עוד יצורים מלבד כבשים? למה זה טוב?
ב: גיוון בסיפור. יש שם יצורים שדומים לכבשים.
א: אנשים לא דומים לכבשים.
ב: לא... אבל יש שם איילים, תיישים ועזים, ועוד כל מני חיות עם קרניים.
א: גרמניות?
ב: לא. איריות.
א: איך זה שגרמנים יודעים כל כך הרבה על סוגי כבשים.
ב: זה ידוע שהגרמנים הם מומחים בענייני גזעים.
א: אריים... אבל לא הייתי רוצה לגור בגרמניה.
ב: למה?
א: שמעתי שיש שם ריח של מוות.
ב: באמת? אולי יש שם ריח של סבון?
א: אולי גם.
אוכלים מעט עלי תלתן ובוהים בעננים.

» ביקורות נוספות של maor
» ביקורות נוספות על גלנקיל - מותחן כבשים - ספריה לעם #592