וארשה היא עולמם של ישיבות, מזמורים ורבנים עבדקנים,
ביתם של ברל'ה, איצקה והרשלה.
כך תמיד לימדו אותנו הזקנים.
בשביס זינגר פותח צוהר לוורשה אחרת . וורשה של עולם תחתון.
עולם של עוני, זנות, סחיטות וגניבות. מאה קבין של טומאה.
אולם בל נתבלבל, העולם התחתון היידי הוורשאי הינו כשר למהדרין כדת וכדין.
בעולם הזה הזונות גונחות ביידיש ומקללות בשפת הגמרא
הגנבים לא מפספסים שחרית, מנחה וערבית.
הסרסורים שוחטים תרנגול לכפרות ומרבים בצדקה.
קיילה, הזונה הכשרה מתאווה לחיים אחרים, טהורים יותר, מכובדים.
היא נשואה ליארמה, הגנב המוכשר שהוציא אותה מבית הבושת ויחד הם מתגוררים ברחוב קרוכמאלנה 8 הידוע כשוק היהודים.
יחד הם רוקמים מזימות, מרמים יהודים עשירים, מפתים גבירים וחולמים על ימים אחרים, מקומות רחוקים.
יארמה מואסת בחיי הרפש ומבקשת מפלט אצל בונם טומאשובר בן ישיבה הפוזל "החוצה"
מפה לשם היא מלמדת אותו את רזי הגוף והוא בתמורה מאפשר לה לחלום על חיים ישרים והגונים.
כשנופל על בן הישיבה פחדם של השלטונות הוא ממהר לאסוף את הזונה שלו ויחד הם בורחים : הוא מחיילי הצאר והיא מהבעל השיכור- בדרכם לאמריקע.
שם באמריקה המציאות טופחת על פניהם והפערים ביניהם מקבלים גוון חד וחזק. הם נאבקים יחד בקשיי הפרנסה, מנסים לשמור על השפיות ועל הזוגיות הלא שגרתית עד הסוף (המר?)
העלילה רבת פיתולים, פסגות ושפל.
הימים הם ימי טרום מלחמת העולם הראשונה. ווארשה היא עיר יהודית תוססת. יהודים יודעי ספר דרים בכפיפה אחת עם רוכלים ופושטי יד ומתפללים יחד במניין.
כולנו יהודים, הביוב הזורם ברחובות הוא של כולם ואיש לא כופה את דרכו על האחר.
דווקא באמריקה הנאורה מגלה צמד הפולנים המוזר את חומת הדחייה מהאוסט-יודן ואת שנאת העניים/חרדים/עובדי הכפיים.
על רקע פסל החירות ניו יורק נדמתה לי אפורה, מסוגרת וקרה לעומת הבירה הפולנית מוכת הגורל אך רבת הגוונים והדעות.
הדמויות בספר מלאות חן- הזונה, הסרסור, הבעל הלא יוצלח, תלמיד הישיבה- קשה לא להתאהב בהם, לרחם, לגחך.
הם שייכים לתחתית החברה אבל כשמציצים לתוכם רואים אנשים עוצמתיים שלא מפחדים לשאול שאלות ולהתפתח.
נהניתי מכל עמוד.
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
