בשביס זינגר מכה שוב וגם הפעם בסיפור אהבה-תאוה-טרגי קומי מבית היוצר המופלא והמוכשר הזה, עם ביטויים עסיסיים באידיש ודמויות ספק מציאותיות ספק תלושות, צבעוניות, מעניינות ומיוחדות.
הפעם מתמקד הסופר המשובח ושובה-לב הזה בעולם המאפיה היהודית בורשה, פולין ימי טרום מלחמת העולם השניה.
ולא אינני מתכווונת למאפיה שבה אופים בייגלעך פריכים חמים וטעימים שאפשר למרוח עליהם חמאה וגבינה עם קצת דג מלוח או מעושן בצד וכמה ירקות טריים חתוכים
על ליד, בלווית איזה קפה בחלב מרגיע או כוסית יי"ש
מחממת לב וקרביים.
זאת היתה קצת היסחפות קולינארית ואיתכם קוראי חוות דעתי
הסליחה למרות שחלק מהתיאורים האלו מופיעים גם בספר.
איפה היינו, תזכירו לי, אה, כן בעולם התחתון של יהודי ורשה, מסתבר שבשביס-זיגר היטיב לתאר דמויות מהשוליים של
העולם התחתון, של גנבים נוכלים קטנים רמאים, סרסורים ו..זונות.
היו בורשה בין יהודים למדנים בתורה וישיבות יראי שמים
פשוטים צנועים ההולכים בתלם גם עולם מלא עם חוטאים.
וכשנפגשים שני הקצוות האלו מה קורה?
טוב אף אחד לא מצפה ממני כאן לגלות את כל הסיפור.
מה שמותר לי לגלות הוא שקריאת הספר גרם לי הנאה פשוטה ורבה, צחקתי אפילו בקול (טוב אני קצת מוזרה) לקטעים מסוימים, גם בטרגדיה ישנם מצבים קומיים, אהבתי את הדיאלוגים המצחיקים מגוחכים עסיסיים מתורגמים מאידיש
בין אנשי ה"למטה" (הסיפור הופיע בעיתון אידי בניו יורק
בהמשכים).
התעצבתי יחד עם גיבורי האהבה הבלתי אפשרית המתוארת בין דפיו של הספר, ונשארתי הלומת-מחשבות (יש ביטוי כזה בכלל?) בסופו הפתוח של הסיפור.
בשביס זינגר הבטיח לקוראיו בעתון אפילוג, אז הבטיח.
האפילוג לא נכתב מעולם.
הסוף נשאר לדימיונו העשיר של הקורא.
כוחו של הסופר הוא בעיקר ביצירת דמויות מורכבות באופין
היוצרות מערכות יחסים משונות ובלתי אפשריות בינן לבין עצמן עם הרבה תיאורי סקס שקרים וחלומות באספמיא.
אותי הוא תמיד משכנע. מקווה שאיכשהו שיכנעתי גם אתכם.
למי שקרא אי פעם ספר או יותר של הסופר הנהדר הזה מובטחת הנאה חוזרת.
ולמי שטרם התנסה - מומלץ להתנסות, אפילו פעם אחת.


















