ביקורת ספרותית על יארמה וקיילה - פרוזה # מאת יצחק בשביס-זינגר
ספר טוב דירוג של ארבעה כוכבים
הביקורת נכתבה ביום רביעי, 16 בספטמבר, 2015
ע"י נעמה 38


כמה חיכיתי לקרוא את הספר הזה, כמה זמן הוא ציפה לי על המדף כמו יין טוב שנשמר לאירוע מיוחד. והנה הגיע ראש השנה חג ומועד ולחיי נכנסת קיילה.
קיילה היא אחת הדמויות הטרגיות ביותר שיצא לי להכיר בעולם הספרות, מארקס והזונות העצובות שלו או האשה השבורה של דה - בובואר מתכתבות עם היגון שלה , אבל באנו לדבר פה על קיילה.
לפני כמה חודשים התאבדה בתלאביב זונה שלא נותר לה כלום בעולם מלבד היכולת למכור את גופה והיא החליטה לסיים את ייסוריה ולהמית את עצמה. גם קיילה זונה, אין לה טיפה של הערכה עצמית, אמון ביכולותיה או אפשרות ממשית לשנות לטובה את חייה ועדיין היא נאחזת בציפורניה בחיים הארורים שלה.
לעיתים זה הרגיש לי כמו לראות סרט טבע בנשיונאל ג'אוגרפיק על איילה נטרפת בידי להקת צבועים.

קיילה נכנסה לתעשיית הזנות בגיל 15. וניצלת לכאורה ממנה בעזרת בעלה יארמה גנב בטלן והומוסקסואל בארון, שמעדיף לסרסר באשתו בעוד היא נאחזת בצפורניה בתפקיד עקרת הבית החסודה כדי אולי לחפש לעצמה טיפת כבוד והתחלה חדשה.
די מהר צבוע חדש מופיע לנעוץ בה את שניו והיא נקלעת לזרועותיו של מקס שהוא גם סרסור גם אנס וגם פדופיל.
לשום אשה בוורשה של אותה תקופה אין סיכוי להינצל ממלתעותיו , אך הגורל משתעשע בקיילה ומעביר אותה לזרועות של בן הרב השכונתי העונה לשם בונם, בונם בשל גילו הצעיר מתנהג כמו גור צבועים ומחזיק אותה כמאהבת ומוציא ממנה כל טיפה של תקווה או שמחת חיים .
בשביס לא עושה הנחות, אין פה לטעמי טיפת רומנטיקה, העצבות של קיילה , הרוע המתחלף בטמטום של הגברים בחייה לא נותן לה מנוח לא בוורשה ובטח שלא בניו יורק .
מה שכו קיבלתי ובשפע היא מנה יפה של פסימיזם מפוכח בכל הנוגע לגורלן של נשים בתעשיית הזנות /קורבנות אונס ואלימות או סתם נשים מוחלשות במצוקה.
נתראה בשמחות.
18 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה
אנקה (לפני 10 שנים ו-1 חודשים)
נעמה, כרגיל גם את צודקת. יש בקיילה הרבה יאוש ולבך נמצא במקום הנכון.
אחת מהדמויות היותר שובות לב של בשביס האהוב.
לי יניני (לפני 10 שנים ו-1 חודשים)
אני מתה על בשביס זינגר. תודה על הביקורת רשמת מקסים
רץ (לפני 10 שנים ו-1 חודשים)
אגון שילה - היה רשם נפלא - הנשים ששימשו לו מודל, חלקן היו יצאניות - הן משקפות מיניות ויאוש בו בעת
נעמה 38 (לפני 10 שנים ו-1 חודשים)
רץ תודה רבה! המשיכה שלי לבשביס,היא בעיקר בגלל היכולת שלו להאיר את הנפש דרך הצד האפל של החיים. ודרך ה"חלאות" הנפלאים עליהם הוא מספר. לא מפתיע שהרגישות שלך משכה אותך לדיוקן של קיילה על העטיפה. הדיוקן הזה הוא של אשה מפתה ,אם לדייק: "עירומה שכובה על הבטן", אגון שילה 1917( אם תסכים אותי) האדמוניות שלה משכה גם אותי לפיתוי והתאווה שאמורה היתה להסתתר בין דפי הספר. אבל המבט שלה, אלוהים אדירים כמה יאוש ותוגה בקדשה אדמונית אחת שכלכך רצתה להפוך לקדושה ורעייה כשרה. אולי אני כמו בונם מאהבה, קודם נמשכתי לאשה ואחכ שקעתי במצולות העצבות.
נעמה 38 (לפני 10 שנים ו-1 חודשים)
אנקה כרגיל את צודקת. רק שבמקרה הנוכחי, קיילה שברה לי את הלב, אולי בגלל שהיא כלכך רצתה להלחם בגורל ולבנות לעצמה נרטיב טוב יותר.
רץ (לפני 10 שנים ו-1 חודשים)
נעמה -38 - אני תמיד שואל את עצמי מהו סודו של בשביס שאל עולמו האפל את נמשכת - וכותבת כל כך יפה. בהזדמנות זאת שאלה לי- מה הקשר בן עטיפת הספר - הציור לתוכן כפי שעולה מהסקירה שלך ? אני אישית התרגשתי מהחיבור בין השניים.
אנקה (לפני 10 שנים ו-1 חודשים)
בשעה טובה הגעת ליארמה וקיילה :) אחד הספרים הטובים של בשביס.
סיפור עצוב ביותר. בשביס מרבה לספר על עלובי החיים ועל עולם הזנות והסרסורים והגנבים הקטנים.
בדרך כלל הסוף שלהם לא ממש טוב.
נעמה 38 (לפני 10 שנים ו-1 חודשים)
מחשבות העיקר שאתה אוהב את בשביס.
נעמה 38 (לפני 10 שנים ו-1 חודשים)
תודה חגית. אני לא מסכימה איתך , אשה שנאנסה ונמכרה לזנות בילדות ואז נאנסת שוב ושוב כשכל רצונה הוא לרצות ולהיות בת זוג מושלמת , אינה מעוללת זאת לעצמה או טורפת את עצמה. אין פה בכלל יחסי כוחות כי אין לה שום יכולת לשרוד בכוחות עצמה. חשוב מאוד לעורר אמפתיה וחמלה לנשים כמוה במעגל הזנות וקורבנות ניצול .
נעמה 38 (לפני 10 שנים ו-1 חודשים)
תודה רבה זשל"ב.
נעמה 38 (לפני 10 שנים ו-1 חודשים)
תודה אוקי. הופתעתי שזה אחד הכיוונים העיקריים בעלילה אבל שמחתי מאוד להכיר אותו. בשביס מוכר בחמלה שלו לחלשים.
מורי (לפני 10 שנים ו-1 חודשים)
את הספר הזה ממש לא אהבתי ואני מאוד אוהב את יב"ז.
חגית (לפני 10 שנים ו-1 חודשים)
סקירה יפה. בעיניי קיילה נטרפת בעיקר על ידי עצמה וכל הגברים פשוט נוגסים במה שהיא מותירה... אחד מהספרים היפים ביותר שקראתי בשנה החולפת.
זה שאין לנקוב בשמו (לפני 10 שנים ו-1 חודשים)
ביקורת עצובה ויפה.
(לפני 10 שנים ו-1 חודשים)
כן. עצוב, עצוב מאוד ומתסכל גורלן של הנשים הפגועות האלו - קורבנות אונס או כל פגיעה אלימה אחרת, ושל הנערות הנשים שגורלן הוביל אותן לחיות את עולם הזנות או של "סתם" נשים מוחלשות במצוקה. חבל שדווקא הסיפור הזה הוא שליווה אותך בחג (עדיף בסתם חול). אני מאוד התחברתי לספר הזה - לעצבות. לתסכול. מסכימה שהוא טוב. ותמיד טוב לקרוא אותך שוב. שנה טובה!





©2006-2023 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ