ביקורת ספרותית על יארמה וקיילה - פרוזה # מאת יצחק בשביס-זינגר
ספר טוב

---

היֹה היה לפני שנים רבות עולם יהודי שחרב. אך לפני שחרב, היה. חי ונשם ושפע הוויה. רובע עני בוורשה הקפואה היה בית לקהילה גדולה, צבעונית ושוקקת.
הייתה לו המוזיקה שלו – פיוטי החג והתפילות שבקעו מהסוכות ובתי הכנסת אך גם קריאות הרוכלים, טרטור גלגלי כרכרות, צעקות העגלונים, צחוקן הפרוע של נערות ברחוב.
היו לו הריחות שלו – ריחות אפייה של כעכים בתנורים בוערים, נזידי בשר מתבשלים, בצל מטוגן וכיסנים ממולאים פירות יער, אבל גם בירה ויי"ש וגללי סוסים.
היו לו השפה שלו, הבגדים שלו, הקודים שלו. בתי קפה ובתי מרזח, שטריימל וקפוטה וכובעי קטיפה, הצגות תיאטרון ועיתונים ביידיש. היו לו החוקים שלו, התנועות הפוליטיות שלו, הוויכוחים שלו.

הבית הוא המקום שבו הכול מוּכר לך, הכול נוגע לך, הכול שייך אליך, גם הטוב וגם הרע. הבית הוא המקום שממנו אתה עוקר, אבל הוא ממשיך ללכת איתך. את עלילת הספר הזה פותח יצחק בשביס-זינגר במולדתו הנושנה ברחוב קְרוֹכְמַלְנָה בוורשה של לפני מאה שנה. הוא מגולל את סיפורם של שני הפכים: קיילה, זונה יפהפייה, פרועה ואדומת-שיער, שניחנה בלב רגיש, תמימות ויִראת־שמיים; ושל בּוּנם, גבר צעיר ומלומד, בן למשפחה מהוגנת, שכופר באלוהיו ומטיל ספק בכול. זאת מתאהבת בעדינותו, נועם הליכותיו ובקיאותו בכתבי הקודש; וזה נמשך אל חיוניותה, מחשבותיה הגדולות, המבוכים האפלים שבנפשה וניצוץ החיים שמתעקש להאיר אותם.

זינגר פשוטו כמשמעו מחיה את הרחוב היהודי בוורשה, על יופיו וכיעורו, בכתיבה קולחת שמסמרה אותי אל הספר. הוא חשף בפניי עולם יהודי שנדהמתי להכיר – עולם תחתון מלא אכזריות ורוע. הוא מתואר בקול בוטה, מיואש, פסימי ומפוקח, אך הדמויות שנאבקות לפלס בו את דרכן שופעות תשוקה, סקרנות, חלומות, הרהורים וזיכרונות. זה סוד הקסם של הספר הזה: הכנות לצד החמלה. הוא עשיר בכל כך הרבה ממנה, שהוא לא מדכא.

» ביקורות נוספות של מִשְׁאלת לֵב
» ביקורות נוספות על יארמה וקיילה - פרוזה #