ביקורת ספרותית על הנסיך (2003) מאת ניקולו מקיאוולי
ספר מעולה

---

ראשית ולמען ההגינות אודה שקראתי את הספר באנגלית. רכשתי אותו בכריכה מהודרת בחנות יד שנייה בלונדון. המסרים בספר הם בשפה אוניברסאלית שבה "מדברת" כל קבוצת בני אדם שמונהגת על ידי מנהיג או - "נסיך".
ולעצם העניין.
הדיפלומט הראשון, אבי מדע המדינה, היסטוריון, אופורטוניסט בלתי נלאה, תככן , גאון, הוגה הריאליזם הפוליטי, אכזר, הפכפך וצבוע - כל אלה ועוד היה ניקולו מקיאוולי.
ישב אדם בגלות. אדם חכם, סקרן ובעל יכולת מרשימה של הבנת תהליכים, ובמקום לשקוע במרה שחורה על אובדן חייו הקודמים- טרח והעלה על הכתב סיפור. סיפור שאורג בתוכו ניסיון עשיר של שנים רבות בתחום שאותו ביסס (דיפלומטיה) ושכלל חיכוך מתמיד עם דוכסים, מנהיגי דת, נסיכים ומלכים שהיוו את הקלחת הפוליטית של זמנו.
מקיאוולי היה נותן שירות מן הסוג הטוב ביותר; הוא מיזג את דמותו ושאיפותיו עם אלה של אדונו. אם כי הדבר עלה לו ביוקר כאשר אמא גורל, או "פורטונה" כפי שהוא מכנה אותה טרפה את הקלפים מחדש.

לכל אדם יש תחום שהוא מוצלח בו מאחרים וכל אדם ראוי שידע את מגבלותיו.
מקיאוולי לא היה נסיך, אולי משום מעמדו הראשוני ואולי משום שהרגיש שהתפקיד "גדול עליו". ממש כמו ששחקן בינוני הופך למאמן מצויין, מקיאוולי השכיל להשקיע באיגוד תובנותיו הרבות והעברתן הלאה כעצות לשליטים הנוכחיים (כן כן ...אלה שהגלו אותו) כיצד לשלוט, לשמר ולפתח את נסיכותם.
כדי לקרוא את הספר ולרדת לעומקו דרוש מעט דמיון.
החליפו את המילה הנסיך ב"בוס", או אולי בעצמכם, את ה"נסיכות" במחלקה, משרד או הנהלה, "מלחמה" בעימות ואת "בעלי ברית" בעמיתים לעבודה או שותפים לניהול - והרי לפניכם מדריך ריאליסטי מאוד להתמודדות בכל מקום בו יש בני אדם; תככים, צביעות,שררה, מזימות, תחרות, תאווה לכח ורדיפה אחר כבוד - קבוצה של בני אדם כבר אמרתי ?

כמה מובאות מן הספר להמחשה:
"אל לו לנסיך לשנות את תכניותיו בכדי להימנע ממלחמה; המלחמה בו תבוא. ובכך, הוא אך דוחה אותה לעיתוי גרוע יותר - ולרעתו"

"אדם זהיר - עליו ללכת בעקבותיהם של אנשים דגולים. אם מעלותיו אינן מספיקות בכדי להשתוות לשלהם, לכל הפחות מעשיו משקפים גדולה"

אני חושב שפירוש הספר כ"מדריך לרודן המתחיל" חוטא ועושה עוול למקיאוולי. אכן, חלק מהמשפטים בו קשים לעיכול "לפעמים אכזריות היא המעשה הנכון יותר מאשר רחמים" , במיוחד לאידיאליסטים השואפים למוחלט ולבלתי מושג והנמשכים לעקרונותיהם של דיוגנס או סנקה, אך בל נשכח שזה מה שאומר לנו מקיאוולי - יש מצוי, ויש רצוי ועלינו לזכור שאם נזלזל במצוי ונתמקד ברצוי סופינו שנאבד הכל. אנו בני אדם לטוב ולרע.

אליבא דמקיאוולי, כל המעשים נשפטים בדרך אחת בלבד - האם הם מעצימים את הנסיך, מחזקים אותו ומאפשרים לו לשמור על ההגמוניה שיצר ? וזאת מתוך נקודת הנחה שהנסיך מנהיג את נסיכותו לעבר עתיד טוב יותר בשבילו - ועל כן גם בשביל נתיניו. ובני אדם זקוקים להנהגה, וזאת ידוע משחר ההיסטוריה.
הספר עשיר בעשרות דוגמאות מאלפות מהתנ"ך, ימי רומי ועד ימיו של מקיאוולי להמחשת רעיונותיו.
מומלץ ביותר.

» ביקורות נוספות של ארסמוס
» ביקורות נוספות על הנסיך (2003)