החמצת את העיקר הספר לא אמור "להתאים לתקופתנו", אלא משקף את הבנת המחבר את תקופתו הוא. כלומר, השקפתו של מקיאוולי היא בעצם פילוסופיה מדינית, המתייחסת למסגרת המדינית-חברתית של איטליה טרם שיזם ג'וזפה גריבלדי את התנועה לאיחודן של הנסיכויות האיטלקיות למדינה תחת משטר דיקטטורי. פילוסופים מדיניים רבים (הובס, למשל) ראו את המשטר של תקופתם כמסגרת החברתית הנכונה לכאורה, ולחילופין, היו מעין הוגי דעות של חצר השליט. מאחורי כל סוג של משטר, עד ימינו, יש פילוסופיה שעוסקת בשאלה מה הוא סדר חברתי נכון ויציב, ומהם דמותו, מעמדו ותפקידו של השליט. עוד מתקופת הפילוסופים היווניים התקיימו ויכוחים ומחלוקות בסוגיה זו, תוך שהוגי הדעות שואפים להציג את מודל המשטר האידיאלי. אולם, מה לעשות שההיסטוריה היתה חזקה מהם. משטרים רבים היו נכונים למקומם ולתקופתם, ורעיונות אלה ואחרים אף עמדו בבסיסן של תנועו ומהפכות חברתיות, שקטות או אלימות. לכן, דווקא כדי להרחיב אופקים בכל הנוגע להתפתחות המשטרים לאורך התקופות, הספר נחשב לאחד מספרי הפילוסופיה המדינית הטובים. כל שנשאר זה הדיון סביב הרעיון שהוא מציג ומייצג. באותה מידה אתה יכול לטעון שהפילוסופיה של אפלטון או מונטסקיה לא תופסת לתקופתנו, אולם זה לא העניין כלל וכלל.