ביקורת ספרותית על הנסיך (2003) מאת ניקולו מקיאוולי
ספר טוב

---

הספר הזה - שעוסק בניתוח מעשה הפוליטיקה ושהביא את כותבו לחיי נצח - לטוב ולרע - הוא ההוכחה שהשפעה של סופר אינה תמיד כי ספרו הוא הטוב ביותר האפשרי, אלא כי הספר הוא האמיתי ביותר האפשרי. מקיאוולי מיטיב להבין את נפש האדם ומיטיב להבין מה מניע את מעשי השליט (בעיקר כוח) ומה מניע את העם - מי שנותנים לשליט את האפשרות לשלוט (בעיקר מניפולציה וחנופה).

הספר מנסח אמיתות שהן רלוונטיות גם היום, בערך 500 שנה אחרי שנכתב (אני כל כך גרועה בחשבון, שקבלו ממני מספרים בהסתייגות). מה שמפליא באמת הוא, שהספר נכתב לתוך הארועים אותם חווה מקיאוולי בזמן הווה פחות או יותר, והוא לא נדרש לזמן כדי להעריך את הארועים ולפרשם, כמו שעושים ההיסטוריונים.

זה כמובן אינו ספר קריאה, אי אפשר (לפחות אני לא יכולה) לקרוא אותו בבת אחת וגם להבין את דקויותיו. אבל מי שמתעניין במימשל, פוליטיקה וטבע האדם, ימצא בו הרבה חוכמה מעשית ותובנות לגבי החיים - גם בעידן שלנו, בקריאה של קטעים מפעם לפעם.

נראה לי שמקיאוולי זכה להיות שם נרדף למתמרן אפל של שליטים ושליטה כי הוא לא השתמש בשפה מכובסת: הוא אמנם הרחיק עדותו - מטעמים מעשיים של להישאר בחיים - אל דמויות בעולם העתיק, אך כשראה צורך הוא אומר ומדגים שלא תמיד להיות טוב ומוסרי זה גם מועיל, ושהתנהגות נמדדת על פי תוצאתה, לא בהכרח לפי שיפוט מוסרי שלה.

מאלף לראות איך שליטים עכשויים (לאו דווקא נסיכים...) מצטטים אותו בלי - אני בטוחה - לקרוא אותו. ומדהים להיווכח שמישהו שנולד במאה ה 15 יכול להיות כה מדוייק בחיזוי חיינו ותהפוכותינו.

» ביקורות נוספות של yaelhar
» ביקורות נוספות על הנסיך (2003)