ביקורת ספרותית על כלה ונחרצה מאת טל רבינוביץ'
ספר מעולה

---

אחרי שסיימתי את הספר והסדרתי את הנשימה, הרגשתי שאני חייבת לפנות לסופרת בפניה אישית. חככתי בדעתי רבות: מה אכתוב? ממה אתחיל? ניסיתי לארגן מחשבות...

רציתי להודות לה על האומץ, על הנחרצות, על כך שהתגברה על הבושה, על זה שעזרה לבטח להמון נשים לצאת ממעגל האלימות, שהעיזה לבקר את המערכת וגרמה לה להיות אנושית יותר, על הפרויקטים שיזמה.......חשבתי על עוד ועוד דברים קלישאתיים שאוכל להגיד לה וכבר אמרו לה רבים לפניי, וגם על איך שהספר הזה בחר אותי הרבה יותר מאשר אני בחרתי אותו, ועל כך שמה שלא יקרה לי – הוא יעזור לי לא לשכוח שתמיד יש אנשים טובים באמצע הדרך...

ניסיתי לשווא לנסח את המכתב וכל הזמן הזה ריצדו מולי עיניי התכלת המהממות והתמימות של ענת אלימלך, החיוך המהפנט שלה שעצר מלכת בגיל 23; ולא הצלחתי להתרכז במכתב בגלל הטלפון הנשכח ההוא עם הבחור ההוא שלא ראוי לזה שאזכיר את שמו – הוא נשמע מנומס ואינטליגנטי, הוא דיבר בקול שקול והגיוני, הוא אמר שלא יוכל להמשיך בתהליך בשל נסיבות אישיות והוא הודה לי על שהתקשרתי...זמן קצר לאחר השיחה ההיא, נועה הקטנה, בת שלוש בלבד, לא נשמה יותר ואני הייתי המומה כל-כך, לא יכולתי להאמין שהייצור השפל שחנק את בתו למוות בדם קר הוא אותו אדם שאני דיברתי איתו בטלפון, הייתי משוכנעת שזאת טעות כי זה פשוט לא יתכן; ואז צצו בזיכרוני פניי המופתעות שהביטו בצל אדם, עומד מולי אומלל, עיגולים שחורים מתחת לעיניו, ואוזניי המסרבות לקלוט את ה"את אשמה!", "הכל בגללך, בגללך אושפזתי!"...ובמה פשעתי אני, ילדה בת 19? בזה שרק רציתי להיפרד ושנישאר ידידים?...

"טל רבינוביץ יקרה! רק רציתי להודות לך על הסיפור שנכנס לתוך חיי, וכל מה שחשבתי שידעתי לא חשוב יותר כי מעכשיו והלאה לא אשאל אף אחת "איך התחתנת איתו?" כי מי אני שאשפוט, ארחם, אתנשא, אגיד "לי זה לא היה קורה!"? מעכשיו אני פשוט מבינה. וזה הרבה יותר מכל המחשבות והרגשות שהיו לי קודם, לפני שקראתי את ספרך."

» ביקורות נוספות של פואנטה℗
» ביקורות נוספות על כלה ונחרצה