תודה על המידע, פואנטה מקווה שזה לפחות יצמצם מעט את מקרי האי צדק בבתי המשפט.

PF, שאלת מיליון הדולר.
לפני מספר שבועות (בעקבות וועדה, רפורמה והעובדה שהחוק לא עודכן מאז ימי המנדט), שינו את סעיפי הרצח מ- 3 דרגות (רצח, הריגה וגרימת מוות ברשלנות) לסעיפים יותר מפורטים (רצח בנסיבות מחמירות, רצח, המתה בנסיבות של אחריות מופחתת והמתה בקלות דעת).
השינוי הזה הוא תקדים חשוב מאוד, והוא גם מבטל אפשרות להסדרי טיעון ששינו את סעיף הרצח להריגה וגרמו עוול גדול למשפחות הקורבנות (בפרט של תאונות דרכים וקטטות).

בעקבות השינוי הדרמטי הזה, קורבן התעללות שרצח/ה את האדם המתעלל יקבל עונש מקסימלי של 15 שנים (במקום מאסר עולם) כי העבירה תיכנס לסעיף המתה בנסיבות של אחריות מופחתת.
במקרה של סימונה מורי, היא אפילו לא רצחה בעצמה אלא הואשמה בסיוע לרצח. הוסיפו לה עוד שש שנים על עבירת משמעת (קנתה כרטיס חיוג למישהו), וכל הסיפור שלה והעונש שלה מוגזמים ביותר, גם במונחים של הדין הישן.

פואנטה מה שכתבת נכון זה מזכיר לי קצת את סיפורו של אסיר אחד ממוצא אתיופי שזכה לכותרות לפני כשנה, שהרג אדם שנהג להתעלל בו ולאנוס אותו.
אבל זה עדיין מעורר דילמה - האם הפתרון הוא לקחת את החוק לידיים? ואם כן - עד כמה ניתן להקל בעונש בהתחשב בנסיבות אם מדובר במעשה מתוכנן?

טל מדהימה. תודה על הסקירה.

זהו, היא בחוץ. מזמן לא שמחתי ככה בשביל מישהי שאני לא מכירה.
https://bit.ly/2leHf0n

אבל השמחה מהולה בהרבה עצב כי מסתבר שגם בשנת 2019 צריך לנהל מאבק ציבורי של שנים כדי לקצר את עונשה הכל-כך מגוחך של קורבן התעללות.

ספר מטלטל ושובר סטיגמות.
וכמה שאני לא מאמינה בספרי חובה, במקרה הזה - מסכימה איתך.

אגב, בתזמון מעניין, בדיוק היום הייתה הפגנה למען שחרור מוקדם של סימונה מורי: אישה מוכה שריצתה 22! שנים בכלא (מתוך 28) על רצח בעלה המתעלל כי המערכת התנערה ממנה ולא נותרה לה שום ברירה אחרת אלא לקחת את החוק לידיים רגע לפני שהוא רוצח אותה ואת ילדיה הקטנים.
הבשורה הטובה היא שהפרקליטות הסכימה לשחרור "מוקדם". לא ניתנה לה הזדמנות לגדל את ילדיה אבל הבת שלה מאד מתרגשת שלפחות תהיה סבתא לנכדיה. גם זה חתיכת סיפור.

צריך לסגור את כל המעונות לנשים מוכות, ולהכניס את הגברים המכים להסגר, עד שיעברו טיפול שידכא את התפישה החולנית שלהם.