ביקורת ספרותית על אותיות הכשף מאת ג'ואן האריס

---

אולי אני קוטלת את הספר הזה עכשיו בצורה בלתי הוגנת, כי מה הוא אשם שקראתי אותו שעה אחרי שסיימתי את ג'יין אייר?
זה כמו לקרוא חוברת מתכונים מימי הבינים אחרי הארי פוטר.
הגעתי לעמוד עשר בתחושה של הדרדרות מוסרית. אבל ברצינות, הכתיבה לגמריי לא משהו. וכל ההקדמות האלה בתחילת הספר, המפות והשרטוטים, איך "עוד אחת.." הגדירה את זה? "מתאמצת." ג'ואן האריס מנסה כל כך שנבין אותה לגמריי, אבל זה לא ילך. אחד הדברים שהופכים ספר פנטזיה למעולה, הוא שאתה יכול לדמיין אותו בקלות, בלי שידחפו לך כמה זוגות קביים. (ואני אתאפק ולא אגיד כמו הארי פוטר.)
אוף, לא יכולה להתאפק. כמו הארי פוטר!! כל העולם שרולינג יצרה נשמע ומרגיש כל כך אמיתי ואחוז במציאות, שלא פעם אני מוצאת את עצמי מייחלת להתעתק ממקום למקום, או צועקת בייאוש "אציו!" אל העט ששוב נפל לי.

» ביקורות נוספות של קריקטורה
» ביקורות נוספות על אותיות הכשף