ביקורת ספרותית על אותיות הכשף מאת ג'ואן האריס
ספר לא משהו

---

אוף כתבתי ונמחק לי... איזה עצבים! אני אנסה לשחזר את מה שכתבתי ואם במקרה זה יופיע פעמיים... לא נורא.
לכאורה יש לספר הזה פוטנציאל להיות אחלה ספר.
*כותבת הספר,ג'ואן האריס, זכורה לי לטובה מספרים אחרים שלה,"5 רבעי התפוז" היה חביב עלי במיוחד.
*פנטזיה זה ז'אנר שאהוב עליי במיוחד, והסיפור פה הזכיר לי, על סמך קריאת הכריכה האחורית, את הספרים של טרי פראצ'ט (מה איתו באמת? הוא עוד חי? מישהו יודע?) "בני החורין הקטנים", "כובע מלא שמיים" וכיו"ב שהיו מוצלחים מאד.
*מיתולוגיה נורדית מעניינת מאד, אני אפילו צלחתי את הספר של ניל גיימן שכרגע אני לא זוכרת את שמו שהיה משופע במיתוסים נורדיים.
אז למה למה למה הספר הזה היה לי כ"כ משעמם???
מאדי ברזל בת הנפח היא ילדה מאד משונה, יש לה סימן של אות כשף, והיא רואה דברים שאחרים לא רואים. ההתחלה בה היא "מנקה" את המרתף של הפונדק היתה מוצלחת מאד ההמשך- לא כ"כ. קשה לי להצביע על הסיבות הספציפיות לחוסר ההנאה שלי מהספר, אני רק יודעת שלקח לי כמעט חודש לגמור אותו-וזה המון זמן בשבילי. רוב הזמן הספר ישב לידי במשרד כאבן שאין לה הופכין בזמן שאני העדפתי להתעדכן בynet, לקרוא ביקורות שלכם על ספרים אחרים פה ב"סימניה", בעיקר לשחק סוליטר ומדי פעם, מה לעשות, גם קצת לעבוד...

» ביקורות נוספות של מיס מאניפני
» ביקורות נוספות על אותיות הכשף