ביקורת ספרותית על נעמי בשלמותה מאת אורית ליסטק-ירון
ספר טוב

---

נעמי וייס, יהודיה מבית שגרתי בישראל של שנת 1991 מגיעה ללמוד במכון ויצמן יחד עם בו זוגה משכבר הימים, איל. עוד טרם הגעתם לנקודה זו בחייהם אנו כבר מוצגים בפני הקשר הבעייתי המתקיים בין שניהם – איל, הרואה בנעמי את שיא השלמות, דבק בה בכל דרך ומרגיש כי אינו יכול לחיות שנייה אחת בחייו בלעדיה ומהצד השני של המתרס ישנה נעמי, אשר מאסה בשגרת הקשר ומאסה אף באיל עצמו, מרגישה כי הדבקות של איל לא עושה להם טוב וכי הקשר מונוטוני מידי אך לא מעזה להראות את זה כלפי חוץ כי ככה נוח לה. הגעת השניים ללמוד במכון ויצמן תתגלה כנקודת המפנה בזוגיות של השניים וזאת כאשר נעמי פוגשת באמיר.

אמיר, בן טובים ערבי מוסלמי אשר מנסה למרוד במוסכמות ועם זאת עדיין נשאר תקוע בעבר עמו ומספק הרגשה כי אין דו קיום מספק בין ערבים ליהודים במדינה ומנסה להדגיש כי המדינה מפלה אותו בגלל ערביותו ומפלה את עצמו בכך שהוא מסתיר את זהותו הערבית מפני הרוב. אמיר הוא סטודנט במכון ויצמן ועובד כמציל בבריכת המכון להשלמת פרנסה בעת הלימודים – שם הוא פוגש את נעמי וזה הרגע בו הוא מאבד את חייו מרוב אהבה אליה.

מנקודה זו אנו מוצאים עצמנו נשאבים אל תוך מערכה רומנטית הכוללת שלישיית גורמים אשר לכל אחד מהם עולם פנימי משל עצמו ועולם חיצוני אשר מקושרים במיליון חוטים קטנים בין האחד לשניה לשלישי – איל, נעמי ואמיר.
יחסי השלישייה מלווים לכל אורך הספר ומתפרסים על עשרים שנים מלאות וארוכות שמהלכן מנותחות חוויות אישיות של כל אחת מהדמויות לחוד ואף בנקודות מסויימות בחוויות משותפות אשר נקרות בדרכי הדמויות. אנו מגלים עולם שגרתי, של ישראל טרום מלחמת המפרץ וישראל של תחילת שנות האלפיים כאשר הסכסוך הערבי-יהודי בשיאו, מתגלגל לו ככדור שלג ורק הולך ומחריף מיום ליום. הקונפליקטים האלו מתבטאים דרך עיניהם של נעמי ואמיר והן במס' תחושות של הסובבים את השניים. לדעתי היה לי קצת חסר שכן התחושות שמועברות לגבי הקונפליקט יכלו להיות מוצגות כמעמיקות ועמוקות יותר שהרי הספר כאן בשביל להראות לנו את היחסים הרומנטיים אשר נתפסים בעייתים בין יהודים לערבים בימינו אנו ואז.

הסופרת מצליחה להביא כל אחד מאיתנו לנקודה שבה הוא מהרהר בסוגיה, כיצד הוא תופס קשר שכזה בחברה הקשה שבה אנו חיים ועם המציאות הלא נורמלית שעוטפת אותנו – האם היינו מרימים גבה? נותנים לזה אישור? ובכלל, האם בכלל זה בסמכותנו לשפוט זוג מעורב בדגש על ערבי ויהודיה? וכו' וכו'. כמו כן, אני מבטיחה לכם הזדהות לפחות עם אחד מהגורמים בספר במהלך הקריאה שכן העלילה נוגעת בהמון נקודות שנוגעות לחיינו שלנו במדינת ישראל.

לסיכום, הספר הזה הצליח לגעת בי, לרגש אותי ולטעת בי מחשבות והרהורים וכמובן שרגישה כמוני אפילו הזילה כמה דעות בקטע מסוים בספר. הספר הזה מציג את הישראליות, ערביות, לאומיות של כל אחד מהצדדים, אהבה, תיעוב, חולשה ובעיקר כאב. עם זאת, הספר לא מושלם שכן היו מס' קטעי דיאלוגים שהיה ניתן להשמיט והדבר לא היה פוגע במאום בספר.
אינני יכולה לשייך את הפר לקטגוריה מסויימת שתגדיר אותו הכי נכון ולכן אתן לכם לקרוא אותו ולהתחבר בעצמכם לכתוב.

» ביקורות נוספות של ראיה
» ביקורות נוספות על נעמי בשלמותה