ספר טוב
הביקורת נכתבה ביום שלישי, 18 בנובמבר, 2014
ע"י ביני <FONT COLOR=074953>
ע"י ביני <FONT COLOR=074953>
אני אדלג על איך הגעתי לספר וכמה זמן חיכיתי לו, ואגש ישר לעניין.
הספר נחמד בהחלט, יש בו כמה קטעים מצחיקים ביותר, וכמה משפטים לא צפויים דל כל אחת מהדמויות.
אלי וה'כנופיה' שלה (לדברי קייטי) מנסים לגלות מי המרגל ומי רצח את ג'ו. כי אלי מרגישה אשמה נוראית על זה שג'ו מתה.
זה לא אשמתך, טמבלית קטנה, זה אשמת גייב או נתניאל.
משהו נוסף, שמצד אחד הפריע, מצד שני היה חלק בלתי נפרד מהסיפור, היה חוסר הצנזור. הדמויות אמרו כל מה שבראש שלהם, בלי לחשוב או משהו, אני לא יודעת מה אני מעדיפה, ככה, או כמו בהארי פוטר שאומרים למשל "רון אמר למאלפוי ללכת לעשות משהו שהוא לא היה מעז לומר אם גברת וויזלי הייתה שם".
מבחינת דמויות, אני לא כל כך אוהבת את אלי, ואת קרטר וסילבן. הם פשוט... מעצבנים אותי. אני חולה על רייצ'ל, לעומת זאת (היא כזאת מושלמת! נתניאל, למה? [ולא היא לא מתה] אבל למה??) וגם ניקול היא נחמדה (עוד מישהו שם לב שמתעלמים מזה שהיא נישקה את אלי בספר הקודם?) וזואי... לזואי יש את החוקים שלה, את הדרך שלה, את הגבולות שלה (המאוד מאוד גבוהים) היא ילדה קטנה, אבל מוכשרת וחזקה ברמות על.
לדעתי המפגש עם מארק בהתחלה היה מיותר. לא הייתה שום סיבה להכניס אותו. אין לזה שום איזכור אחר בספר, אבל כמו שלמדנו, כל ספר מגלה 5 תעלומות לפחות מהספר הקודם, ככה שאני לא יודעת. המשולש הרומנטי בספר הזה יותר מעצבן מבקודמים נראה לי, כי היא לא מסוגלת להתנשק פעמיים ברצף אם אותו אחד, אלא רק לסירוגין, קרטר סילבן קרטר סילבן.
בספר, היה משפט אחד שגרם לי לחשוב שבאלי יש רגש כלשהו. "זה נראה לי... אנוכי לרצות משהו לעצמי בזמן שלה כבר לא יהיה יותר כלום..." שהיא אומרת לסילבן על ג'ו. זה גרם לי לחשוב, שיש בה משהו מעבר לזה. זה גרם לי להרהר על המשמעות באמת של המוות. שזהו, החיים נגמרים. זהו, אין יותר כלום. זהו, אף אחד לא רואה ולא שומע אותך. זהו.
שמתי לב לעוד משהו- לסי ג'יי דוהרטי יש כישרון להעלים דמויות, בלי שנעצור לרגע לתהות עליהן (כאילו, אם הן לא מתות). את זוכרים מי זה פיליפ? הוא היה החבר של רות. ברגע שהיא מתה, הוא הלך הביתה להתאושש, ו-פוף!- נעלם.
או ליסה, מה איתה? ההורים שלה שלחו אותה לפנימייה בשוויץ, בגלל הרצח של רות, וגם היא התפוגגה לה.
ואחרון- לוקאס. שהיה דמות משנית-ראשית בשני הספרים הראשונים, עד שהוא לא מתקבל לכנופייה שלהם, וגם הוא נעלם.
--עדכון מאוחר--
חברה שלי ספרה לי שיש לה את תיכון לילה 4 באנגלית (גררררררר) ושמגלים מי המרגל- וכשחשבתי על זה נראה לי שאני יודעת מי הוא. לוקאס! תחשבו על זה, זה הגיוני לחלוטין. איזה עוד סיבה יש לרייצ'ל לא לרצות שהוא ייצטרף? או למה לא מזכירים אותו כמעט? אני לא יודעת בוודאות, אבל זה החשד העיקרי שלי
--סוף עדכון--
אז בכללי, אם קראתם את הסדרה כבר, תקראו את הספר הזה, אם לא, תתחילו מתחילת הסדרה ותקראו.
2 קוראים אהבו את הביקורת
» ביקורות נוספות של ביני <FONT COLOR=074953>
» ביקורות נוספות על תיכון לילה 3 - רסיסים - אני תמיד צופה בך את רק צריכה לבוא - תיכון לילה #3
» ביקורות נוספות על תיכון לילה 3 - רסיסים - אני תמיד צופה בך את רק צריכה לבוא - תיכון לילה #3
טוקבקים
+ הוסף תגובה
|
אור
(לפני 10 שנים ו-11 חודשים)
*אתה. וזה בסדר, העיקר שהבנת ^^
|
|
|
ביני <FONT COLOR=074953>
(לפני 10 שנים ו-11 חודשים)
האמת שזה נפלט לי, ואת צודקת... אני שיניתי את זה.
|
|
|
אור
(לפני 10 שנים ו-11 חודשים)
הייתה לביקורת הזאת הרבה פונציאל, עד לשמפט הבא, אני מצטט: "זה אשמת גיי(ב)". ילדותי, הומופובי.
|
2 הקוראים שאהבו את הביקורת
