ביקורת ספרותית על נסיכה קטנה (מהדורת הרפתקה) - ספר מנוקד ומאוייר - הרפתקה # מאת פרנסס הודג'סון ברנט
ספר בסדר דירוג של שלושה כוכבים
הביקורת נכתבה ביום שלישי, 13 בינואר, 2015
ע"י ביני <FONT COLOR=074953>


אני זוכרת מתי קיבלתי את הספר.
כשבוע-שבועיים לפני יום ההולדת ה-10 שלי נסענו לשבועיים וחצי לארצות הברית, לבקר את המשפחה שלי שגרה שם ולטייל.
ארבעה ימים לפני יום ההולדת שלי,חיפשתי במזוודה את בגד הים שלי, והגעתי לתא נסתר, שבו היה מונח הספר הזה.
לא הכרתי אותו, ולא ראיתי אותו לפני כן. פתיחה בעמוד הראשון הראתה שזאת מתנת יום הולדת מאמי (שלא באה איתנו לארה"ב). החזרתי את הספר למזוודה עד ליום הולדתי, כאילו מעולם לא ראיתי אותו. לאחר יום ההולדת שלי התחלתי לקרוא אותו.
אני לא זוכרת בדיוק מה חשבתי עליו בהתחלה, חשבתי שהוא נחמד כזה. לא הספר הכי טוב בעולם.
הדמות של שרה פשוט מושלמת מדי לדעתי, היא מנומסת, נחמדה לכולם, בעלת דמיון, מתמודדת עם כל מצב בצורה יפה ואלגנטית.
לשאר הדמויות, לכל אחת מהן היה חיסרון, שנתנן לדמות אנושיות.
בקי-היא חסרת ביטחון והשכלה
ארמנגרד- היא קשת קליטה ולא כל כך יוצלחית
לוטי- בוכה בקלות ומפונקת
לוויניה (ככה קוראים לה, נכון?)- מרשעת ויהירה
מיס מינצ'ין- קשוחה וחסרת רגשות
מיס אמליה- חסרת אופי וניתנת לשליטה בקלות
הג'נטלמן ההודי (שכחתי איך קוראים לו)- נוטה להאשים את עצמו
וככה זה ממשיך. לכל דמות יש את הפגם שלה, חוץ מלשרה. כל דבר היא מתמודדת איתו בשלווה וברוגע, אכן כמו נסיכה. אולי אפילו כמו אלה.
עוד משהו קטנטן שלא אהבתי- איך שהזמן הולך שם.
כאילו, היא הגיעה בת שבע ו-הופ!- קופצים שנתיים והיא פוגשת את לוטי. אחרי כמה חודשים- היא רואה את בקי, ושוב- הופ!- היא בת 11 ואבא שלה מת. ואז היא משרתת והשנים עוברים גם ממש מהר.
אבל רק שרה מתבגרת. לדוגמה, כשהיא בת 11, למרות שעברו 4 שנים מאז שהגיע לפנימייה, לוויניה למשל, נשארה בת 13 (אולי לא, פשוט מתעלמים מזה) ולוטי נראית כאילו יהא עדיין בת 4.
עוד משהו- עניין המעמדות בספר הזה הוא מאוד בולט. יש את המעמד הגבוה- כל תלמידות הפנימיה, המשפחה הגדולה- ואת המעמד הנמוך, ששוה לכלום- בקי, אן (הקבצנית ששרה נתנה לה לחמניות) וגם שרה בחלק מהספר. אני יודעת שהעלילה מתרחשת לפני 100 שנה בערך, ושאז זה היה יותר בולט, זה פשוט מרגיש תמיד מוזר.
לסיכום- זה ספר נחמד, כיף לקרוא אותו ולהיזכר. אומנם חלק מהדמויות קצת מאולצות, אבל בצורה שמתאימה לסיפור.
הסוף היה די צפוי, מרגע שהגיע הג'נטלמן ההודי, היה ברור שהוא ייקח אליו את שרה בשלב זה או אחר.
2 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה
~ניצוץ בחושך~ (לפני 10 שנים ו-3 חודשים)
יש משהו שאני לא מסכימה איתך. על שרה- נכון שאמרת שהיא מושלמת מדי לעומת דמויות אחרות, שזה בהחלט נכון. אבל דווקא מה שאת לא אהבת אצלה- הנימוס שלה, הדמיון שלה, הדרך שלה להתמודדות עם דברים- אני אהבתי. שרה היא ילדה תמימה, שהדרך שלה להתמודד עם קשיים היא בעזרת הדמיון. היא מדמיינת שמצבה לא גרוע כל כך, וזה מה שהופך אותה לילדה אינטיליגנטית, מנומסת, ושמחה. אני לא מצליחה להעביר את מה שאני מנסה להגיד בכתב, אבל אני מקווה שהבנת את הנקודה שלי. שהדרך של שרה להישאר חזקה היא התמימות.
חוץ מזה אני בהחלט מסכימה איתך ששאר הדמויות לא בפרופורציות לידה, ושהזמן שם קופץ מהר מדי ולא מסודר נכון.



2 הקוראים שאהבו את הביקורת




©2006-2023 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ