ביקורת ספרותית על קריאת רשות מאת ויסלבה שימבורסקה
ספר מעולה

---

סקירת ספרי עיון היא מעשה קשה. אני אוהבת לקרוא אותם, אבל מתקשה לכתוב עליהם סקירות. בעוד ספרי פרוזה מקבלים את סקירתם בו ביום או לכל היותר כעבור שבוע, ספרי עיון נשארים ממתינים לתורם. דוקינס, למשל, כבר שנתיים על המדף. אחרים מחכים תקופה קצרה יותר, אבל ידי קצרה, וכנראה ימתינו עוד. אני מתקשה לגייס את הרצינות הראויה ואת היקף המבט הנדרש כדי לכתוב סקירה קריאה ומקיפה על ספר עיון שקראתי. "קריאת רשות" של ויסלבה שימבורסקה הוא ספר שמכיל סקירות על ספרי עיון איזוטריים ונידחים. וזה נפלא שהיא מצליחה לעשות את זה. בקצרה, בתמצות, היא תופסת נקודה מהותית מכל ספר, ויהיה זה מדריך לחיים טובים, או ספר היסטוריה, או נושא מעמיק אחר. הסקירות שלה קלילות, קריאות, ונהדרות. בכל פעם אני מבטיחה לעצמי שכשאהיה גדולה אלמד איך לכתוב ככה. אולי.

===

» ביקורות נוספות של נצחיה
» ביקורות נוספות על קריאת רשות