ביקורת ספרותית על קריאת רשות מאת ויסלבה שימבורסקה

---

ביקורות של זוכת פרס נובל בספרות על מדריכי ציפורים ולוחות שנה שקולה לביקורת סדרות ריאליטי מפי הסופר ש"י עגנון, שכן, מה למשוררת הנכבדה ולספרים נידחים העוסקים (אם בכלל) בשולי הקיום התרבותי? אלא שמסתבר שדווקא במקומות הללו טמונה גאוניותו האמיתית של סופר. בהגיגים קצרים ומושחזים ניגשת הסופרת הפולנייה אל כותרים נטולי ערך ספרותי לכאורה (אנתולוגיות, מדריכי יוגה, ספרי היסטוריה טרחניים, ספרי עשה זאת בעצמך וכד') מכיוונים בלתי שגרתיים בעליל, מה שמספק זוויות ראיה מפתיעות על דברים שעליהם, כך נדמה, כבר יודעים הכל. כך אפשר להתענג על חשיפה משעשעת ונוקבת של מה שמסתתר מאחרי הכותרת התמימה "חיי היומיום בוורשה בתקופת ההשכלה", לצחוק בקול רם על הרדיפה הנשית האינסופית אחר טיפוח ואסתטיקה ב"מאה דקות בשביל היופי", ולחוש באמפתיה בקריאת הקטע "בהזדמנות" בו פונה שימבורסקה כמעשנת אל הלא מעשנים בפנייה אישית מלב אל לב. בכתיבתה החמה והאנושית, מצליחה הסופרת הדגולה לייצר תובנות חיים מקוריות ומצחיקות דווקא מהבנאלי והצפוי ביותר.

לא מומלץ ל:
מדירי נשים, חולי אסתמה, המלך קרל גוסטב השישה-עשר ופנינה רוזנבלום.

מומלץ ל:
צפרי רשות הטבע והגנים, תלמידים שנכשלו בבגרות בהיסטוריה, רופאי שיניים שמאסו במגזין 'לאישה', ולכל מי שחפץ לגלות סופרת שהיא אלכימאית.

» ביקורות נוספות של חוגי
» ביקורות נוספות על קריאת רשות