זה הספר הראשון שקראתי של ג'ון גרין, ולהפתעתי הרבה, הוא עמד בציפיות הרבות שהיו לי. אחרי כל ההתלהבות שהייתה מסביב לאשמת הכוכבים וההכרזות שג'ון גרין הוא אחד מהסופרים הכי טובים של השנים האחרונות, היו לי ציפיות בשמיים, גם אם לא הכי רציתי שהן יהיו שם. אז החלטתי להתחיל עם הספר הזה, הרומן השני שהוא פרסם, והייתי בטוחה שאני אתאכזב. שכמו תמיד, כל ההייפ סביב הסופר לא היה מוצדק, אבל כל כך טעיתי. הספר הזה מצחיק, מעניין והוא תמיד מעניין, גם שמדברים על מתמטיקה. ויש הרבה מתמטיקה בספר הזה.
בחיים שלי לא צחקתי כל כך כשקראתי ספר. ויכול להיות שזה מראה שהספרים שאני קוראת בדרך כלל טיפה מדכאים, אז אולי הגיע הזמן לשקול להוסיף עוד כמה ספרים קלילים לספריה.
קולין סינגלטון יוצא רק עם בנות שקוראים להן קתרין. וכולן זרקו אותו. וככה הספר נפתח, כשקתרין מס' 19 (K-19) זורקת אותו בסיום הלימודים, והוא בדיכאון ועם לב שבור. בניסיון להתמודד עם הפרידה, הוא והחבר הכי טוב שלו חסן מחליטים לצאת לroad trip לזמן לא ידוע. מתישהו הם מגיעים לעיירה נידחת בטנסי ונשארים, וכל הסיפור הזה בעצם מתרחש שם.
עכשיו קולין הוא עילוי, אבל לא גאון. הוא מדגיש את זה כל הזמן, כי עילוי יכול ללמוד דברים קיימים בצורה מעולה, אבל רק גאון יכול ליצור דברים חדשים (הגדרה שלו). ובשביל לנסות לשנות את המצב שלו, הוא עובד כל הספר על תאוריה מתמטית שחוזה מערכות יחסים, והוא בודק אותה על כל 19 הקתרין שהוא יצא איתן. לאורך הספר אנחנו בעצם מקבלים פרקים קצרים עם סיפורים על K-19 ועוד כמה קתרין אחרות שהוא יצא איתן ובדרך לומדים עוד עליו ועל הילדות שלו, וממש אהבתי את הצורה שג'ון גרין בנה את הספר. ככל שמתקדמים מגלים יותר ויותר פרטים קטנים על קולין ועל 19 הקתרין, אבל בעיקר על k-19 שאיתה הוא היה הכי הרבה זמן, וגם הפרטים הכי לא רלוונטים לכאורה, מתגלים כחשובים.
אז אחרי הספר הזה אני אמשיך לי לעוד ספר של ג'ון גרין, כי סוף סוף מצאתי סופר שהמחמאות שהוא מקבל באמת מתאימות לו D:
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
