ספר טוב
הביקורת נכתבה ביום ראשון, 28 בספטמבר, 2014
ע"י On The Road
ע"י On The Road
יש לי חולשה לספרים עבי כרס.
אני לא יכול לעמוד מול ספרים שמתמודדים עם יצר הרוע האנושי.
סטיבן קינג כבר הרבה זמן קורץ לי מכל מני ביקורת. אז כשהכל מדי בספר אחד, מי אני שאסרב למרות האתגר הגדול 1022 עמודים.
אז אחרי שבוע מסחרר, שיצאתי עם שרירי ידיים מחוזקים והמון תסכול, זעם, פחד והנאה צרופה חזרתי כדי לספר.
צ'סטר מייל עיירה קטנה שבה כולם מכירים את כולם נאטמת ביום אחד בהיר לכל קשר עם העולם החיצון ברגע שכיפה שקופה מקיפה את כולה ולא נותנת לאף אחד לצאת או להיכנס. אז נכון שברגע הראשון השאלות שעולות לנו בראש הן: מי יצר את הכיפה, האם צבא ארה"ב יצליח להשמיד אותה, או אולי גיבורינו יצליחו למצוא פרצה כלשהי כדי לצאת החוצה.אבל תודה לאל זה לא עוסק בזה, כי אז זה היה עוד ספר על טבעי לא מעניין, שהיה נמחק מהזיכרון בן רגע, הספר עוסק בטבע האנושי, ביצר ההישרדות התגובות שלנו למצבי קיצון, והכי חשוב מה אנחנו עושים כשאנחנו מקבלים הרבה כוח לידיים ( דוג': ניסוי הכלא של זימברדו).
את כל אלה הוא מתבל בהומור ופחד, הוא שם אותנו ללעג, והוא שולח חיצים ללא רחמים לכל כיוון. אל הכנסייה ולדת, אל הפוליטיקה המקומית, לצבא, לאמונה העיוורת, למשטרה ולעוד כמה פרות קדושות. אולי הכיפה שמסביב היא תרחיש האימים שממנו כולם מפחדים, אבל האימה האמיתית מתרחשת בפנים, בין האנשים. והלוואי והייתי יכול לתת חמישה כוכבים...
אבל לסטיבן קינג כנראה לא אכפת מהדמויות שלו, הוא הורג אותן ללא רחמים. כמות הדם שנשפכת בספר היא בלי פרופורציה, ובסופו של דבר אנחנו הקוראים רוצים להתחבר לדמויות שלנו, ולא להיפרד מהן אחרי מספר עמודים זעום! בסוף הספר הורגש שהכל נכתב בלחץ ודוחק כדי לסיים את הספר ולא להגיע במקרה לעמוד ה-2000.
בשורה התחתונה, סטיבן קינג יודע ללחוץ על הגז ולהשכיח מאיתנו את כמות העמודים שאנחנו קוראים. ומעלה נושאים מעניינים למחשבה, אז למה לא? קריאה מהנה!
15 קוראים אהבו את הביקורת
15 הקוראים שאהבו את הביקורת
