ביקורת ספרותית על הילד של פילה מאת דלין מתיה
ספר מעולה

---

יש משהו מייחד את הסופרים הדרום אפריקאים (אלה שאני מכירה, ברינק ומתייה), וזה עוצמת המפגש של האדם הלבן עם הטבע הפראי של אפריקה. בספר הזה, ליער וחיותיו לים ולהרים תפקיד מתחרה בחשיבותו לאדם. הפראות והראשוניות באה לידי ביטוי גם בעיצוב הדמויות האנושיות. ואם האסוציאציה, "אמא טבע" עולה בעת הקריאה בספר, זה לא מקרי, שלוש אמהות, פילה, האם האפריקאית החמה, העוטפת הנלחמת על חיי ילדיה, האם הפילה,(נקבת הפיל), הנוקמת את רצח בנה, והאם הלבנה, המהגרת הזרה, חסרת אונים, חלשה, ומתקשה להתמודד עם האתגרים שהחיים ביער מזמנים לה ומאבדת את ילדה. לקראת סוף הספר משהו מעצמת הסביבה והנסיבות משפיע גם עליה לפעול מתוך חופש פנימי וגבורה. אני אהבתי את הספר, אהבתי את נופי הבראשית של דרום אפריקה כשהאדם איננו כל יכול ועדיין מציית לחוקיהם. למרות שהטבע לפעמים מפחיד עדין הרגשתי שעדיף השלטון שלו , לפעמים, משלטונו של האדם. זה הוציא אותי קצת מהמזרח התיכון המדמם ומהשנאה חסרת הפשרות.

» ביקורות נוספות של pen
» ביקורות נוספות על הילד של פילה