ביקורת ספרותית על תפוס ת'יהודי! מאת טוביה טננבום
הביקורת נכתבה ביום שישי, 5 בספטמבר, 2014
ע"י israel goldman


היה לי משגיח בישיבה, אבר'ם שעיה גולדפלם, לא צוידתי אצלו במנה גדושה של דברי חכמה, אבל אחד הסתנן לתרמילי:
"לוח שחמט, יש הרבה דרכים לתאר אותו; כל הדרכים נכונות ואף לא אחת מדויקת.
ניתן לתארו: לוח, חציו שחור וחציו לבן, זה נכון אך לא מדויק.
ניתן לתארו: לוח לבן מנומר במשבצות שחורות, גם זה, נכון אך לא מדויק.
וניתן לתארו: לוח שחור משובץ במשבצות לבנות, שוב, נכון אך לא מדויק".

מדוע נזכרתי בפנינה?

טוביה טננבום, הוא סופר מוכשר, מאוד. הוא מצליח להפוך את מסעותיו למעניינות במיוחד, הוא מגלה פנינים בכל שעל; הוא יושב באותם ברים שיושבים אחרים, הוא פוסע באותם רחובות שפסעו בהם אחרים, מתפלל באותם כנסיות שהתפללו בהן אחרים ומשתתף באותם כנסים שהשתתפו בהם אחרים, אבל הוא, בניגוד ל"אחרים" מוצא בכל מקום אבני בדולח, נסתרים מן העין.

בספרו הראשון, "ישן בחדרו של היטלר", הוא סיפר במתק שפתיו על גרמניה האחרת, המכוערת, האנטישמית; זו שרק מרוחה בשכבות מייק-אפ של קידמה, נאורות, תקשורת נשכנית ומצפון העבר.

הוא הצליח לגרום לי לחשוב שאני מפספס. שחבריי הרבים באירופה אינם פוגשים את אירופה האמתית אלא את זו הצבועה. וכי המטיילים, הסטודנטים ואנשי העסקים הישראלים התרים את אירופה מכירים את המסכות האירופאיות, לא את אירופה. והעיתונאים המסקרים את אירופה מסקרים נשף תעתועים מתוחכם.

האותנטיות, ההומור, החן, האמינות והכתיבה הקולחת של טננבום גרמו לי להאמין ולהזדעזע. הוא הצליח לאבד לי את בטחוני העצמי, ולחשוב שאכן, מבלי ששמתי לב, אירופה מגדלת במסתרים מפלצת רבת זרועות; וכי בהינתן האות - היא תתקוף. לא הבנתי איך איש לא חשב על ה"טריק" של ההתחזות, עד טננבום? איך נדב אייל מוכשר-העל לא הצליח לצלם כאלו סצנות בסדרתו על אנטישמיות.

עד שהגיע הספר "תפוס ת'יהודי". טננבום מספר בו על ה"באק-יארד" שלי. הוא מספר את סיפורם של ארגוני זכויות האדם, של הכיבוש, של ההתנחלויות ושל הפלאחים הערבים. טוב, כאן אני מכיר, והיטב, את הסיפור האמתי. גרתי שבע שנים בערד; הכרתי את יישובי דרום הר חברון; הכרתי את מלחמות היום-יום הערבים-יהודים. עם מקצת משחקני הסכסוך הייתי ועודני בידידות. בספרו הזה למדתי פחות על הסכסוך בישראל, ויותר על המשקפיים של טננבום.

טננבום התגלה לי כקשקשן בגרוש; כעיוור צבעים; כאדם שמסוגל לספר סיפור בלי לשקר, ולהסתיר את כל האמת. הוא מספר על לוח שחמט שחור-משחור שהסתננו אליו ריבועים, לא גדולים במיוחד, לבנים. זה בכלל לא שקר! ככה נראה לוח שחמט! אבל מי שיאמר שאחרי כזה תיאור הוא הבין מה זה לוח שחמט - משקר!

הוא עושה שימוש במוטיבים מעוררי יצרים (דוגמאות: כספים 'עלומים' [עלומים, ברור עלומים, רק עלומים!] המממנים את "תעשיית [רק מה אם לא 'תעשייה'? נו? מה?] זכויות האדם"; הובלה ברמייה, בתחמנות ובתכסיסנות ממשלות זרות; ובוגדנות) כל המוטיבים הללו הם הרי כוסות הרוח של זקני ציון, ושאר הבלי האנטישמיות.

אכן, יש לבקר את ארגוני זכויות האדם. זה לגיטימי. אלו כנראה לעתים טרחנים, שקרנים, וממש לא פטריוטים; אבל, בבקשה, ביקורת בשרית, עסיסית ולוהטת; אנא, לא ג'אנק פוד.

נרגעתי. אירופה כנראה אינה צועדת לקראת קטסטרופה אנטישמית; איש לא מסיר את האבק מספרי המתכונים של תרכובת הציקלון B.

ולמרות הכל, גם מי שלא אוהב את האג'נדה של טננבום - שיקרא את ספריו. חוויית קריאה שלא הייתי ממהר להפסיד!
15 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה
(לפני 3 שנים ו-8 חודשים)
עזוב אותך - אתה לא בכיוון, זאת למרות שיפה כתבת. נסה פעם נוספת
שטיבל (לפני 3 שנים ו-11 חודשים)
נשמע כאילו דרכו לך על יבלת כואבת במיוחד... אז ישבת וחשבת איך אפשר לערער את אמינותו...
וחשבת וחשבת ואז הגעת לסיפור עם לוח השחמט... נחמד
משיח (לפני 4 שנים)
מוטיבים מעוררי יצרים?! עלומים?! איזה ספר לעזאזאל קראת אני לא מבין?
הביקורת שלך היא בדיחה כי טטנבום מצביע בדיוק מי אלו אותם מקורות כספיים שמעבירים הכי הרבה כספים לאותם אירגוני NGO.
הייתי כותב כאן עשרות דוגמאות מהספר בהן טוביה חושף מעבר לתנועת הכספים לאותם אירגונים גם את האנטישמיות של אותם אירגונים וכן את השנאה העצמית של יהודים רבים אך אינני רוצה להרוס לאנשים שלא קראו את הספר.
אגב כדובר השפה הערבית על בוריה אני חייב לומר שטוביה היה עדין במה שהוא שמע וכי אני אישית שומע דברים גרועים יותר.
אורי רעננה (לפני 4 שנים)
מצטער, התרשמתי שלא קראת את הספר אלא דפדפת בו כנראה שנפגעת מזה שאינו עושה חשבון גם לחרדים מזן מסויים(תולדות אהרן ואלו של בית שמש), ולכן התגובה שלך שאינה מנומקת.
אם היית רואה באיזה זהירות וכבוד הוא מתייחס לעמוס עוז ולבתו פניה עוז זלצברגר, היית מבין את עומק הביקורת והתבונה בה.
איני שותף גם לביקןרת על הספר הראשון של המחבר. כדי להווכח , כל שעליך לעשות הוא טיול ברעננה ולראות את כמות העולים מצרפת ( דרך אגב, הם חרדים).
איך הפרפרזה על הנאמר: "חבל על המאבדין והשוכחים".
אריאל (לפני 4 שנים)
ישראל אני מתנצל בפניך.
כשכתבתי את הטוקבק לא קראתי את הספר (גם עכשיו טרם סיימתי אותו), לעומת זאת נתקלתי לאחרונה בראיון שנערך עם טננבום, בו הוא משתלח הן בימין והן בשמאל ומבהיר שהגישה ההגיונית בעיניו היא זו של אנשי יצהר. הם לטענתו שורפים כרמים של ערבים אפילו בלי סכסוך איתם, סתם כדי להראות מי כאן בעל הבית (אני לא בטוח שזה נכון, אגב. קרוב משפחה שלי הוא קב"ט יצהר והעניין מרוחק מאוד ממה ששמעתי ממנו).

אני עדיין חושב שיש בספר גם דברי אמת על הסכסוך הישראלי פלסטיני. אני עדיין חושב שהם כתובים בצורה בוטה ופרובוקטיבית - במתכוון. אני עדיין חושב שהם נכונים, ולכן לא נעים לנו לשמוע אותם. אלא שעכשיו אני חייב להתנצל ולהודות שחלקם כנראה מוגזמים או אף מוטים.
סליחה על התוקפנות הראשונית. בוא נסכים שאנחנו לא מסכימים.
שונרא החתול (לפני 4 שנים)
ברוך הבא לסימניה. יש לי הרגשה שעוד נשמע עליך.
ריתקת אותי כבר בפתיחה, כשכתבת על המשגיח בישיבה (אם כי מאחר וציינת את שמו המלא, הייתי מצפה שתקפיד יותר בכבודו), ונשארתי מרותקת לכל אורך הביקורת שלך, גם מפני שהקו שלה היה שונה ממה שציפיתי.
ולמה בכלל ציפיתי לקו כלשהו ממישהו שזה עתה הגיע לסימניה ואיני יודעת עליו דבר? כי המילים הראשונות שלך היו על המשגיח בישיבה. והתמונה.
כתיבתך יפה ומעניינת, אבל לתוכן של דבריך איני מסכימה.
(לפני 4 שנים)
לא קראתי אבל חוויתי!! במסגרת עבודתי יצא לי לראות עולם-הייתי בחוץ בשעות משבר. יש אמת רבה בדברים. אנטישמיות או במילים פחות בומבסטיות חוסר אהדה ליהודים משותף לרבים.
דרך אגב גם אנחנו יש בנו לא מעט שנאה עצמית. לא נראה לי שיש לזלזל במסקנות שלו.
Ron1999 (לפני 4 שנים)
המתחיל בפלפול לוגי - אומרים לו גמור
משל לוח השחמט נחמד, אבל בהשאלה מפלפול אחר
לפעמים לוח שחמט הוא רק לוח שחמט
ועל כל שלושה משפטי תיאור מעורפלים לתאר לוח שחמט
מספיק משפט אחד מדוייק ופשוט כדי לקלוע לתיאורו

אוקי הטיבה לתפוס את הנקודה
התמונה שתראה (בכל מקום) מושפעת בעיקר מנקודת המבט שלך.
אריאל (לפני 4 שנים)
אולי, רק אולי יכול להיות פשוט, שאתה הגבת ל"תפוס ת'יהודי" כמו שגרמני מגיב ל"ישן בחדרו של היטלר".
יש דברים שאף אחד מאיתנו לא רוצה לשמוע. במיוחד אם הם כתובים בצורה פרובוקטיבית. זה לא תמיד אומר שהם קשקוש בגרוש.
נעמי (לפני 4 שנים)
האמת שאחרי מחשבה חזרתי לכאן לכתוב שאולי לא כדאי לשפוט את הספר הראשון ע"פ השני, יתכן שטננבאום מכיר היטב את המציאות באירופה אך רק חושב שהוא מבין את המציאות בארץ, אבל אני רואה שאוקי כבר כתבה תגובה מפורטת ומנומקת. אוקי היא שגרירתנו בגרמניה והיא מביאה לנו דיווחים אמינים "מהשטח" על הלך הרוח שם...
אוקי (אורית) (לפני 4 שנים)
סקירתך יפה, אבל, ויש פה אבל גדול - ייתכן שטטנבאום "קשקשן בגרוש" כהגדרתך, בספרו תפוס ת'יהודי, ואולי הוא אכן לא דייק או כל דבר אחר, אין לי מושג. לדעתי הוא הביא שם תמונה אחרת שהפיק מהיותו עיתונאי גרמני, ששמע דברים שעיתונאי ישראלי לא היה שומע.
בכל אופן, בספרו "ישן בחדרו של היטלר", שם הוא אכן מתאר את גרמניה כמו שהיא ולא האחרת (כדבריך), היא אמנם לא מכוערת - היא יפה. אבל כמובן ובהחלט יש בה אנטישמית המרוחה, בדבריך, בשכבות מייק-אפ של קידמה, נאורות, תקשורת נשכנית ובעיקר ועולה הכול מצפון העבר...! בספרו הוא תיאר את הלך הרוח בה נכון. הוא תיאר אותה, כמו שהיא מבפנים, באמת ללא המסכות והצבעים - ולכן, אכן - פספסת.
שלא תהיינה טעויות - בגרמניה לא אוהבים זרים. כן מתפרנסים בין היתר מתיירות ומטכנולוגיה ועולם עסקים שנמכרים בקשרים עם זרים. גרמניה, כמו עוד מדינות באירופה מתעוררת כעת (מאוחר ולאט) אל הזרים שהיגרו לתוכה ותקעו יתד - והיא לחוצה ומבוהלת.
בגרמניה יש שלושה זרמים בולטים: אלה שאכן ובאמת מכים על חטא ולכן הם ממש פרו-ישראלים ויהודים וזה כנה וזה אמתי! יש את הרוב שהם "כאילו" כי כך צריך להיות (מיעין פוליטקלי קורקט) וכי כך מקובל (בולט יותר בצפון ובמזרח), ויש את האנטישמים (שכיח בדרום-מערב).
העיר היחידה בה הלך הרוח הכי פחות ניכר - ברלין. ולא מאהבת הזרים / היהודים / הישראלים כי אם מסיבות כלכליות, תיירותיות, התגבשותיות ואחרות - אינטרסים מובהקים פנימיים.
טננבאום אגב, הוא כן עיתונאי גרמני, שאף נתפס כרציני ואמין.
ברוך הבא לאתר..
נעמי (לפני 4 שנים)
ברוך הבא לסימניה, אגב
כניסה מרשימה =)
נעמי (לפני 4 שנים)
ביקורת נהדרת ומנומקת היטב.
רשמתי לי מזמן לקרוא את ישן בחדרו של היטלר, אחרי הביקורת שלך אשתדל לקרוא אותו בעיניים מפוקחות יותר.

הנה תיאור מדויק:
שחמט - המשחק היהודי הלאומי =)
בויקי יש אפילו ערך "יהודים ושחמט"





©2006-2018 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ