זהו ספרו השישי של טננבום שאני קורא. אני אוהב את ההומור טוב הלב שלו, המשעשע אותי מאוד. הפעם חוזר <mark>טוביה</mark> טנננבום אל כור מחצבתו החרדי, לא מקום הולדתו. את המקום, בני ברק, עזב כנער וכמעט ארבעים שנה חלפו והוא שוב באזור העלום הזה, עלום לחילונים שבנו.

יש שיחשבו שבמרס 2023 זה הזמן הנכון לספר הזה כשבחוץ מהומת אלוהים המתרחשת כנגד ממשלת הרפורמה המיותרת. ממשלה זו קמה בזכות כוח דתי, החורג מהיקף כוחו היחסי בעם

אפריל 2002, סידני אוסטרליה. מבצע 'חומת מגן' בעיצומו. אני נמצא בטיול, אך בלי משים מוצא עצמי מרותק למסך הטלוויזיה. ג'ורג' בוש הבן קורא לישראל להוציא את הכוחות מיהודה ושומרון" Without delay" , מה שמצית וויכוח בתקשורת העולמית מה הייתה כוונתו – האם ללא דיחוי במובן של מיד או מיד בתום השלמת המשימה. מה שאני רואה ושומע קשה לעיכול. ב-CNN מצטיירת ישראל כשטן בהתגלמותו. סיפורים קורעי לב נשמעים מפיהם של כמה

לא רציתי לקרוא ספר המעורר סוג כזה של חוסר נחת, אך הנסיבות
ומזל הטוב הובילו אותי לבלוע את ספר משונה, מצחיק ומשעשע עד
שיגעון שכתב העיתונאי היהודי <mark>טוביה טננבום</mark>. תזכרו את השם
הזה!

כי בשביל להבין מה יצירה ספרותית זו, יש להבין מי זה טננבום.
טננבום בשתי מילים: בוראט לאינטלקטואלים.

טננבום ביותר מילים: במאי תיאטרון ומחזאי בהכשרתו וגם בחור שמן, גדול,
חייכני וחסר בושה. במהלך סיורו בגרמניה הוא

<mark>טוביה טננבום</mark> הוא בן אדם חכם מאוד. איך אני יודע? טוב ששאלתם! על פי דברי התודה שרשם בפתיח לספרו:
"תודות חמות במיוחד שלוחות לחמותי..."
אני בטוח שתסכימו איתי שמדובר באדם נבון במיוחד :-)

להלן, כמה משמות הפרקים בספר:
- גרמנים לא הורגים אנשים. נקודה
- מוסלמים קווירים מתרועעים עם פוליטיקאים גרמנים
- אני מתפלל לאללה שיתן לי גרמניה בלונדינית
- הזהר! פליט קופץ מהאסלה שלך!
- דיימלר מלמדת פליט איך ל

ש', מהעבודה שלי, מספרת לי על החופשה שלה ביער השחור. לאחר חצי שעה של סיפורים וחוויות מהנות היא אומרת "ולא הצלחתי להפסיק לחשוב על מה האנשים האלה עשו בשואה". וזה מראה שהיא יהודיה וישראלית. ככה אנחנו מתוכנתים. קופצים למשמע "אכטונג" או "שנל", מכינים דרכון נוסף ואזרחות זרה. יודעים בדיוק מה נארוז בתיק במקרה שנצטרך לברוח, עוברים לבית חדש ומתכננים מיד שביל בריחה אופציונאלי במקרה שהגסטאפו יגיע באמצע הלילה,

העט המשוטט הקרוי <mark>טוביה טננבום</mark>, אזרח אמריקאי, הוא יהודי המרבה לחבר ספרים בנושא ישראל, יהודים ועוד כהנה וכהנה נושאים. לא רק בארה"ב הוא מפרסם, אלא גם ב"די צייט" הגרמני, בדלי-התפוצה כמו ידיעות אחרונות והקוריירה דלה סרה, ובשיטוטיו בעולם הוא מציג עצמו כעיתונאי גרמני. הצגה זו, משום מה, גורמת לאנשים להיות נינוחים ולומר את האמת כולה, אך ורק אמת זו, גועלית ככל שתהיה מבחינתנו.
בספריו יוצא שוב ושוב שאנחנו א

חסיד גור עושה אהבה עם אשתו (יותר נכון "משמיש" אותה במונח החרדי המקובל). זה קורה בחדר חשוך, שלא יבחין חלילה בקימורי גופה. עליו להיות לבוש בציצית ולבצע את ה"תשמיש" כמה שיותר מהר, כדי שייהנה מהאקט כמה שפחות. ההתייחדות לא מותרת לו בכל עת שיחפוץ, אלא הוא מוגבל לפעם – פעמיים בחודש. אנשי הרב יעקב אריה אלתר, האדמו"ר של גור עושים לו תשאול באופן קבוע בנוגע למעשיו עם אשתו בחדרי חדרים. באם האברך עובר על "התקו

* כולל הרבה ספוילרים *


אמנם אינני חובב גדול של הזמרת מדונה (או של מדונות באופן כללי), אבל כשקראתי את הספר הזה התנגנה לה מעצמה שורה מהשיר שלה: "A man can tell a thousand lies". על פי כמות האנשים בספר הזה שהשורה הזאת תתאים להם, היה אפשר לקרוא לספר "שקרים שכולם מספרים", כשמו של ספר אחר של טננבום.

<mark>טוביה טננבום</mark>, ישראלי לשעבר, בן למשפחה חרדית, מייסד התיאטרון היהודי של ניו-יורק וכתב של

כמה דברים כדי לנקות את השולחן:
תפוס ת'יהודי! היה ציני, סרקסטי, מבדר והיכה כראוי וכנדרש את השמאל בישראל, השמאל הנלעג, המלא רחמים עצמיים ושנאה לוהטת ובלתי מוסברת למדינה.
אני ישן בחדרו של היטלר היה ניסיון לחזור על ההצלחה, אבל הכישלון היה נורא. זה היה ספר סתמי, קלוש ומיותר.
שקרים שכולם מספרים הוא ספר מצטבר. תיכף ההסבר המתברר.
שקרים שכולם מספרים מתברר דווקא כאמתות שלא מספרים. הפעם יוצא העט הנודד טו