ביקורת ספרותית על עת הזמיר - ספריה לעם #338 מאת חיים באר
ספר מעולה

---

השבעתי אתכם ידידיי חברי 'סימניה', בכל הקדוש והיקר, אם תמצאו את חיים באר, תגידו לו שחולה אהבה אני לו. כי מעת אשר נראה הזמיר בחדרי, לא יכול הייתי להניחו מידי. ובעודו בכפי בלעתיו. ורק מפני גודלו ואורכו ופרטי-פרטיו המרובים והמענגים, הוא גזל כמעט חודש שלם מימי חיי. וזהו גזל שיש לו השבה.

בתחושתי הפנימית, למרות שאינני מכיר את חיים ואף את פניו לא ראיתי, מלאני לבי לומר שאת הספר הזה הוא כתב עבורי. וזאת משום שאין לי מושג מה עלה על דעתו כשטרח לכתוב את 560 עמודיו הצפופים מעשי חושב. מה הוא חשב לעצמו? שאדם שלא עבר את הביוגרפיה שלו, שגדל בירושלים דוברת האידיש של שנות ה-50 ושמילא כריסו בלשונות חז"ל, בספרות, במחקר, בבלשנות, בשירה, בתפילות, ובהמון-המון טריוויה יוכל להבין את מה שהוא כותב. אתמהה.

אם מלאכם ליבכם להכיר עולם שלם שנכחד, את הספר הזה קחו לידכם. תקראו שם בדיחות עסיסיות עמוקות-עמוקות, שאין כמעט סיכוי שתבינו, אם לא שאתם מצוידים בקצת אידיש ירושלמית והרבה ידע מבפנים. איך תבינו את המקרא שהוא דורש "ולא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם" שלא לנהות אחרי הרצל וקוק, אם לא תדעו שלב הוא 'הארץ', וראיה היא 'קוק' בשפת המקור. ויותר מכך אתם עלולים לפספס את מהות העקיצה שבכינוי 'בנימין-זאב-פערצל' אשר שם חיים בפי גיבורו הקנאי. משום מה ברור לו, שכולם יודעים שפערצל = נפיחה. ואלו רק שורות בודדות בתוך האפוס הענק שהוא פורס.

את הספר הזה קראתי עם ויקיפדיה צמודה, ועם מאגר ספרים פתוח. אמנם מדובר ברומן בדוי, אלא שרבינו חיים, בדאי קטן הוא, ואין הוא מסוגל שלא להקים לתחיה מאות דמויות אמתיות, לחשוף את עברן ולהעמיד שיבושי היסטוריה על מכונם, וכל זאת 'אגב אורחא'.
כשהוא מתאר את דמותו של הרב הראשי, אי אפשר להתעלם מהקווים החיצוניים הדומים להפליא לרב שלמה גורן. לא את התעוזה, ואפילו לא את גוון הקול המכויח, ולא את הספר התורה הקטן שהולך עמו. (כמובן שרק את חזותו נטל באר, ובאפיונו נטל לעצמו חירות של יצר הרע).

וכאשר מגיע הוא לפרשת התמורות המשיחיות בציבור הדתי לאומי, הוא מתעלה לגבהים חדשים. חיקוי כמעט מושלם, מעורב בציטוטים של שפתו הערפילית של הרב קוק, עשויה בעטו למופת. הוא לא מסוגל לחסוך שבט ביקורת מבנו הרב צבי יהודה. ויש גם בדיחה שהוא לא מצליח לכלוא, וכדרכו הוא מניחה בפי גיבור ומסתייג. "היודע אתה מה ההבדל בין הרב קוק למהר"ל?" שואל המתנגד והוא מפרק לה "המהר"ל ברא גולם שאינו יכול לדבר, ואילו הרב קוק...". חד כתער ואכזר כבער.

יכול אני להעלות עוד ועוד ועוד ועוד אנקדוטות ספרותיות, היסטוריות, פרוזאיות, רכילותיות, שפזורות כחול על שפת הים. כמעט כל שורה, הביאתני להתפעלות חושים. כל דמות והאנלוגיה שאליה היא מכוונת. המקורות, האמרות והשנינות.
סוף דבר הכל נשמע, ואם שואלים אתם אם אני ממליץ. אלמד לשוני לומר 'איני יודע'. אם יש לכם ידע תורני בריא וכוח סבל חולני, אתם לא תתחרטו על היום שהכרתם את הדבר הזה. עת הזמיר.

» ביקורות נוספות של מתלמד
» ביקורות נוספות על עת הזמיר - ספריה לעם #338