ביקורת ספרותית על הסודות של ניקולס פלמל בן האלמוות #6 - האשפית - הסודות של ניקולס פלמל בן האלמוות #6 מאת מייקל סקוט
ספר מעולה

---

את הסדרה אני מכיר כבר יותר משנתיים. אני זוכר את עצמי, בערך בסוף כיתה ה'. ישבתי בשולחן שלי, בסוף הכיתה וציירתי
חתולים על השולחן. ידידה שלי התחילה לחפור על הספר החדש שהיא קוראת. העפתי מבט קצר בכריכה. "האלכימאי". וככה התחילה ידידות מופלאה (למי שתוהה, ביני לבין הספר ^^).
כששואלים אותי מה הספר האהוב עליי, עולות לי הרבה תשובות לראש. בכול פעם מחדש אני עונה משהו אחר. אבל היום, יש לי תשובה מוחלטת. 'האשפית', כמובן. לא משנה כמה אני אוהב את הכתיבה של ג'יי קיי רולינג, לא אכפת לי מתחושת האדרנלין שמופיעה בי כשאני קורא ספרים של ריק ריירדן, אף ספר בעולם לא יעביר בי את התחושות והמחשבות שהספר הזה העביר בי.

*קורא יקר, אתה עלול להיתקל בספויילרים במהלך הקריאה. תודה? ^^*

כול כך הרבה דמויות, עשרות דמויות שונות לגמרי, לכול אחת מהן חלק חשוב בעלילה. בעבר נהגתי לחשוב שזה חיסרון, כיום, אני כבר לא בטוח. מפרומתאוס ועד שייקספיר, הצלחתי להתחבר לכול אחד ואחת. הספר הזה כול כך מושלם, הייתי נותן לו יותר מ 5 כוכבים אם היה אפשר. במהלך הקריאה חוויתי הרבה הפתעות. חלקן נעימות, חלקן פחות. אני חייב להודות שהיו רגעים שהייתי צריך לחזור כמה משפטים קודם בשביל להבין מה קורה. העלילה זרמה, זרמה באופן מצוין וחלק. השפה הייתה נעימה, כרגיל.

וירג'יניה דייר. הילידה הראשונה למתיישבים האנגלים באמריקה. (אכן, אני מדברת על בת אנוש אמיתית, לא רק הדמות מהספר). דייר היא הדמות האהובה עליי. הרוגע ומעט הקשיחות שהיא מפגינה הם לא מה שבאמת מתחולל בלב שלה. היא רוצה צדק, רוצה שבני האדם ירגישו חירות. הסיפור שה הקסים אותי ונהנתי לקרוא כול רגע ורגע עליה. חוץ מסופי וג'וש, שעליהם אדבר בהמשך, כמעט כול הדמויות והיצורים בסדרה לא מומצאים. ככה מצאתי את עצמי קורא על וויליאם שייקספיר המפורסם, שבספר הוא בעצם בן אלמוות לוחם ולא רק משורר ומחזאי. השילוב בין ההיסטוריה לפנטזיה היה נחמד מאוד.

נקודה נוספת- התיאורים. סקוט מתאר את היצורים המופלאים והמחרידים בדייקנות. את הנופים המיוחדים ממש אפשר לדמיין בבירור.
הספר, והסדרה כולה, סחפו אותי למחשבות רבות. חלק מהמחשבות היו מבדחות, חלק מהן מוזרות. (אחרי שאנג'ל חפרה לי על פרדוקסי זמן לא יכולתי להתעלם מהשאלות שצצו בראש שלי. אנג'י הארורה >.<).

סופי וג'וש הם המרכז של הכול. תאומי הכסף והזהב. אני מרחם עליהם. הם עמדו בפני בחירות לא קלות, והתמודדו עם דברים שלא אומנו להתמודד מולם. נוצרו להם כול כך הרבה שונאים, רק בגלל.. מי שהם. מה שעבר עליהם בספר הזה היה נורא. הם גילו שהם *אזהרה* אפילו לא אחים באמת. אבל הם המשיכו להיות ביחד. כרגיל, אני מתחבר יותר לסופי. אבל גם האומץ של ג'וש הפליא אותי.

לסיכום, ספר מדהים, מלא אקשן, מתח, וקטעים מרגשים. הרבה כאלה. סקוט חיבר את כול חלקי הפאזל בסיום של הסדרה.
ממליץ לקרוא, נתראה בפעם הבאה, פול קפה.

» ביקורות נוספות של POLLO
» ביקורות נוספות על הסודות של ניקולס פלמל בן האלמוות #6 - האשפית - הסודות של ניקולס פלמל בן האלמוות #6