» רשימות קריאה בהם מופיעים ספריה (19):
ספרים שאני רוצה לקנות,
יהדות, הגות והיסטוריה יהודית, עדות ישראל למכירה,
T,
קראתי,
ישראל- פוליטיקה והיסטוריה,
ספרים שאני מתכנן לקרוא,
ישראל- ציונות, חברה, היסטוריה, פוליטיקה, מלחמות וצבא למכירה,
שואה,
היסטוריה למכירה,
= ניתן להשיג בחיפה (זמנית) = ,
תומחר ,
פילוסופיה | הגות | ארכיאולוגיה והיסטוריה למכירה,
כתבי עת לספרות,אמנות,שירה,מדע,פילוסופיה והיסטוריה,
למכירה עד 20 ש'ח,
מעניין, יכול להיות שאקרא בעתיד,
ספרים שאני רוצה לקרוא,
פסיכולוגיה, פילוסופיה וסוציולוגיה,
ספרי עיון למכירה ,
ביוגרפיה ואוטוביוגרפיה למכירה,
עוד ...
|
|
1.
|
|
המוות לעולם אינו עניין סגור. המתים כמו ההיסטוריה אינם שייכים רק לעבר. הם חלק פעיל של ההווה, וממלאים בו תפקיד ככל שההיים זוכרים ומדובבים אותם, מקימים אותם שוב ושוב לתחייה, ומגייסים אותם לצורכי הזמן שלהם. איזה תפקיד ממלאים מתי השואה במרחב הציבורי הציוני והישראלי? מה חלקם בהיי היומיום של ישראל, בתודעתה העצמית, בתרבות הפוליטית שלה ובאופן שבו מנוהלים בה ענייני המדינה? איך זוכרים,שוכחים הישראלים את השואה, מתי ולאילו צרכים? האם היתה ישראל ל"קהילת - קורבן", המקדשת את קורבניותה ובתוך כך גם מנציחה אותה?
בספרה האומה והמוות מציעה עדית זרטל ניתוח מסעיר וטורדני של טקסטים ישראליים מכוננים, וכן של תעודות רבות הדשות ולא מוכרות, ומציגה בעזרתם את נוכחותו הפעילה של זיכרון השואה בתרבות הפוליטית הישראלית. היא בודקת מחדש כיצד נחוו, הומשגו וסופרו האירועים המרכזיים של "המאה הציונית הקצרה": ההתנהגות היהודית בשואה והמרידות בגטאות: עיצובו המממסדי המאורגן של זיכרון השואה בישראל והמאבק עליו ובכלל זה העמדתם לדין של ניצולי שואה "משתפי פעולה" עם הנאצים; השפעתו של השיח שהופק במשפט אייכמן על תפיסת הביטחון והכוח של ישראל במלחמת "ששת הימים": והאופן שבו שירתו דימויי השואה את הכיבוש ואה ההתנהלות בשטחים, וגם את רציחתו של ראש ממשלה בישראל. האומה והמוות הוא ספר מרתק ומאלף, המעלה לדיון שאלות נוקבות, שמעבר לזמן, על הדרכים שבהן מעוצב ומופעל זיכרון קולקטיבי, על משפט והיסטוריה, על אחריות אישית ואחריות היסטורית, על יחיד מול קולקטיב, על מקשבה עצמית ועל האומץ לאחוז בה גם בימי כולרה....
|
|
2.
|
|
יש דרכים רבות לקרוא את ההיסטוריה של המאה ה-20: אבל אין כל דרך לקרוא אותה מבלי לקרוא את חנה ארנדט. כאחרים בני דורה חוותה ארנדט, הפילוסופית הפוליטית, מכלי ראשון, את הטראומות הגדולות של המאה הזאת ? שתי מלחמות עולם, משטרים טוטליטריים, השואה, מהפכות נכזבות, המלחמה הקרה, הפוסט-קולוניאליזם. אולם שלא כרבים בקרב עמיתיה, הגותה הושפעה עמוקות מן המאורעות האלה ועוצבה מכוחם. לא "ימין" ולא "סמאל", ארנדט היתה "אינטלקטואלית חופשית" כמאמרו של אלבר קאמי. היא הציעה תיאוריה פוליטית ללא נחמה, ללא גאולה וללא ערובות שאידיאולוגיות מודרניות מימין ומשמאל התיימרו לספק. אך היא היתה אינטלקטואלית מחוברת ומגויסת במובן זה, שאת מחשבתה הניעה והפעילה בתוך תוכם של חייה, בעודה מקיימת קשרי גולמין מתמידים בינה לבין אחרים, ובין מחשבתה לזו של זולתה, והייתה לאחד הקולות הפילוסופיים החשובים והמשפיעים ביותר בשישים השנים האחרונות. קולה של ארנדט הושתקה בישראל בצורות שונות במשך שנים רבות בעקבות ספרה על משפט אייכמן. קובץ המאמרים שלפנינו, המקבץ עבודות מקוריות של חוקרים ישראלים על הוגתה של ארנדט, הוא ראשון בסוגו המתפרסם בארץ, והוא חלק מן המאמץ הנמשך להנחיל לקוראים בישראל את ההוגות המקורית והנועזת שלה. עדי עופיר, ליאורה בילסקי, מיכל בן-נפתלי, ז´יזה ברונר, אנבל הרצוג, עדית זרטל, אייל חוברס ויצחק לאור דנים בהגות זו מזוויות שונות, במאמרים המבוססים על הרצאות שניתנו בכנס חנה ארנדט שנערך באוניברסיטת תל-אביב באפריל 2003....
|
|
3.
|
|
האם נשאו אנשי ארץ-ישראל את ניצולי השואה "עלי שכם", כמאמר השיר, או שניצולי השואה הם שעמסו על כתפיהם הדלות והשבורות את מפעל ההגירה הגדול, שהיה שדה המאבק העיקרי של הציונות בשנים שבין סוף מלחמת העולם השנייה להקמת מדינת ישראל?
ההגירה היהודית המחתרתית לארץ-ישראל ("העלייה הבלתי-לגאלית") שהניעה בשנים 1945-1948 כשמונים אלף יהודים, רובם ניצולי שואה, לעבר חופי הארץ והפרשיות הגדולות של מפעל מאורגן זה, כגון "לה ספציה", "אקסודוס" וספינות "הפאנים" היו, זה כבר, לפרקי יסוד בסיפור התקומה היהודי. ב"זהבם של היהודים" בוחנת המחברת את האירועים הללו מחדש, בהקשרים שונים ועל סמך תיעוד שלא נחקר עד כה, וכן על סמך פרשנות חדשה, אחרת, למסמכים מוכרים שנדונו כבר בהיסטוריוגרפיה הציונית.
בהקשר הרחב יותר, חוקר הספר את טיב הקשר שקיימה הציונות הארץ-ישראלית עם השואה, עם הגולה היהודית, עם דמות "היהודי" שניסחה לעצמה ועם היהודי שבתוכה, והשימושים הפוליטיים שעשתה בהם לצרכי תקומתה.
ספרה המקורי של ההיסטוריונית ד"ר עדית זרטל מציע ראייה חדשה ונועזת של פרק מרכזי בהתגבשות הנוכחות היהודית בארץ ובעיצוב הזיכרון והזהות של קהילת המהגרים הישראלית שיש לה זיקה גם לאירועים ולשאלות של הזמן הזה....
|
|
5.
|
|
מה קורה לאדם שנוף מולדתו הושחת ונגזל ממנו, שמדינתו וחוקיה השתעבדו לאי־חוקיות ולאי־צדק? האם עליו לציית אוטומטית לתביעות המדינה או לדבוק בחופש המצפון וכבוד־האדם שלו ולסרב, מכוח אהבת המולדת שלו?
סירוב מצפוני הוא אירוע נדיר שמעטים מסוגלים לו. כיצד נעשה אדם לסרבן? מהם התנאים האינדיווידואליים, החברתיים והפוליטיים, שבהם מבשיל אירוע כזה ומתחולל? איך מהדהד הסירוב במרחב הציבורי ומה הוא מעיד עליו?
זיקתו של הסירוב המצפוני למדינה הדמוקרטית ברורה ויכולה לשמש תו־תקן לעצם מהותה הדמוקרטית של מדינה. אולם הדמוקרטיה הישראלית רודפת את סרבני המצפון שלה, במיוחד מאז היו הכיבוש ומלחמותיו למניעיהם העיקריים. שעה שמצב הכיבוש מוכחש או נחשב לנורמטיבי הצבא, בגיבּוּיָן של המערכות הפוליטית והמשפטית, מגדיר את סרבני המצפון כאיום ביטחוני קיומי, סכנה לדמוקרטיה ולשלטון החוק, ומענישם בהתאם: צעירים וצעירות ישראלים, חיילי מילואים או סרבני־חִיּוּל טרם גיוס, המסרבים לשרת בצבא כובש, משוגרים זה חצי מאה לפרקי זמן ממושכים בכלא הצבאי.
ציות וסירוב; מַחְשֶׁבֶת הסירוב והזכות – והחובה – של אזרחים לומר "לא" לשלטון ולחוק; הרקע האינטלקטואלי, הפוליטי והתרבותי של סרבנות המצפון; המניעים הקונקרטיים, המעוגנים בזמן ובמקום, של סרבנות המצפון ואופני הפעולה שלה, תכליותיה, והתנגשויותיה עם מוסדות המדינה ועם מיתוסֵי היסוד שלה; והפולמוס המתמשך המתנהל סביב הסירוב במרחב הציבורי – בצבא, בבתי המשפט, בתקשורת ובאקדמיה – הם נושאי הדיון בספר מעמיק, סוחף וחיוני זה.
עדית זרטל, היסטוריונית ומסאית, לימדה ועבדה באוניברסיטאות ובמכוני מחקר בארץ ובעולם. תרגמה לעברית את יסודות הטוטליטריות מאת חנה ארנדט וערכה את הסדרה של תרגומי כתביה בקו אדום. ספריה של פרופסור זרטל ראו אור בשפות רבות.
סירוב הוא ספרה החמישי.
...
|
|
7.
|
|
בעידן העדות:שואה של קלוד לנצמן/שושנה פלמן
היסטוריה וקולנוע:זיכרון ציבורי בעידן התקשורת האלקטרונית/אנטון קייס
תיעוד ועיתוב של תודעה היסטורית בסרטי תעמולה/אילן אבישר הקולנוע כבית-ספר בגרמניה אחרי המלחמה/פרנק שטרן קליאו והתמונה הנעה/שלמה זנד אשליה מסוכנת, אשליה מועילה:'אדם לכל עת" ו"שובו של מרטין גר"/מירי אליאב פלדון האם ההיסטוריה פוטוגנית?
הסרט ההיסטורי בעידן הפוסט-מודרניסטי/יוסי מאלי
המותחן ההיסטורי:המבוך הכפול/מיכל פרידמן
עיצוב הזיכרון ההיסטורי ב"איסטרטגיית העכביש" וב"הקונפורמיסט" של ברטלוצ'י/יוספה לושיצקי
הסרט:ניתוח נגד של החברה?/מארק פרו
הקולנוע הסובייטי וההיסטוריון/ריצ'ארד טיילור
שאלת הלשון והקולנוע הישראלי/יהודה ג'אד נאמן
מן השוליים אל המרכז-חתרנותם של סרטי המעברות
ביקורת ספרים
תמונת השער: דונאלד סאת'רלנד בתפקיד אטילה הפאשיסט בסרט '1900' ברטולוצ'י ...
|
|
10.
|
|
מיכאל קונפינו-קרופוטקין על מלחמה ושלום
מתתיהו מינץ-בר ברוכוב דיוקן פילוסופי אלעזר וינריב-מה היה אילו
דוד כ"ץ-יהודי סין ושאלת סמכויות התנ"ך במאה ה-18 ואחריה
הנרי וסרמן-יהודים נוסח יוגנדשטיל
יובל שטייניץ-גרילה או מלחמה?
הערכה מחודשת של מרד בר כוכבא
בן הלפרן ויהודה ריינהרץ המקורות החברתיים של הציונות
אייל כפכפי פירוק הפלמ"ח במסגרת הממלכתיות הסמכותית
...
|
|
13.
|
|
זהות לטינו-אמריקאית והיסטוריוסופיה לאומיות ואינדיחניסמו
מריאטגי:יצירתה של זהות מהפכנית אינדו-אמריקנית
טריטוריה וזהות לאומית: השורשים ההיסטוריים של המלחמה בין אקוודור ופרו
חותמה החברתי של דת הפולחן האפרו-ברזילאית
ספרי הלימוד הפרוניסטיים ועיצוב ארגנטינה החדשה
המפוצ'ה: תולדות השאלה האינדיאניצת בצ'קילה
הדברן, הסופר וסבך הזהות-נחום מגד
על רציונליות והשואה -אביעד קליינברג
ועוד...
...
|
|
16.
|
|
קיץ 1990
יואל קרמר-גויטיין והחברה הים תיכונית שלו מיכאל הרסגור ביקור חוזר בים של ברודל פייר וידאל נאקה אטלנטיס והאומות
יעקב שביט-תרבות עולה מן הים הופעת האידיאה של תרבות ים תיכונית
שלמה בן עמי-עיר בחיפוש אחר זהות ברצלונה
סטנלי פיין-המושג דרום אירופה וההתפתחות הפוליטית
רון ברקאי הפצת המחשבה וידע באגן הים התיכון הרפואה בראשית ימי הביניים
בנימין ארבל קפריסין הפראנקית הונציאנית ברברה קרויץ אקולוגיה של הצלחה ימית המקרה המפליא של אמלפי
עליזה מיוחס ג'יניאו-הקונברסוס בקסטיליה של המאה ה-15
עירד מלכין מקדשים יווניים בעולם החדש
שלום פרלמן-שתי הפילוסופיות המחלוקות והיריבויות במאה הרביעית לפני הספירה
ג'ורג' ראדאן -חשיבותה המסחרית והאסטרטגית של יפו
איל נוה-ציוויליזציה מכושפת אגן הים התיכון בעיני מרק טווין
ירון צור-המאפיה של קאיד יהודה
גבריאל הרמן-הפטרונות כמכשיר לניתוח היסטורי בחברות ים תיכנוניות מסורתיות
ב"ז קדר יהושע פראוור היסטוריון של ארץ ישראל הצלבנית...
|
|
