ביקורת ספרותית על הפיה קרבין מאת דניאל פנק
ספר מעולה

---

בחג הפסח השני נתקלתי במצב חירום, השנוא על כל חובבי הספרים באשר הם, נגמרו לי הספרים! היות שמדובר בחג נאלצתי לנבור בספריה ולחפש לי ספר בין הספרים הזנוחים והדחויים שמשום מה מעולם לא קראתי. הספר "הפיה קרבין" נמצא בבעלותי שנים רבות. קיבלתי אותו במתנה מבן דודי, שהוא מוכר ספרים משומשים. אני אפילו לא מכנה אותו סוחר ספרים, כי בן דודי רחוק מן המסחר כמזרח ממערב. הוא באמת נטש את מרוץ העכברים המטורף בו כולנו חיים וחי לו ממכירה אקראית של כמה ספרים ביום אותם הוא נושא על גבו. בשאר הזמן הוא קורא ספרים, מדבר על ספרים ו... זהו בערך. לפעמים אני תוהה אם הוא לא האדם הכי חופשי שאני מכירה, אנרכיסט אמיתי בעולם קפיטליסטי.

בכל מקרה הוא נתן לי את העותק המשומש במצב טוב של "הפיה קרבין" ולמרות שאהבתי מאוד את "כמו רומן" מאת אותו מחבר מעולם לא התפתיתי לקרוא אותו. הסיבה לדעתי היא השם התמוה והכריכה האיומה, אחת הנוראיות שאי פעם ראיתי, יסלחו לי המעצבת והוצאת שוקן שכוונתם היתה ודאי טובה אך נכשלה לחלוטין מבחינתי.

בכל מקרה, ברוב ייאוש, ועם מעט ציפיות, התחלתי לקרוא את הספר ותוך מספר עמודים עלה על פניי חיוך טיפשי שלא עזב אותם עד העמוד האחרון. פנק רקח כאן מהתלה שחורה, אבסורדית, משעשעת ולחלוטין לא פוליטקלי קורקט. דברים מוזרים ומפתיעים מתרחשים בשכונת העוני והמהגרים בלוויל בפריס, בה חי מאלוסן, גיבור הסיפור. רוצח מסתורי משסף גרונותיהן של קשישות, קשישות יורות בשוטרים, שוטרים יורים במפקדיהם וזוהי רק ההתחלה. לפנק יש הומור מאוד מיוחד, אבסורדי ושחור אך גם מלא אהבת אדם, אהבת הקריאה, כבוד אמיתי ולא מתחסד לקשישים ומהגרים ובוז למימסד ולכל מה שהוא מייצג. נדמה לי שכמו בן דודי, מאלוסן כמו גם פנק הם בעצם אנרכיסטים, שצוחקים עלינו, המשתפ"ים של המימסד, אך גם מרחמים עלינו ועל כל מה שאנחנו מייצגים. ספר לא שגרתי, מצחיק ואינטליגנטי, כמו קומדיה צרפתית במיטבה.

» ביקורות נוספות של שין שין
» ביקורות נוספות על הפיה קרבין