ביקורת ספרותית על עולם הסוף מאת אופיר טושה גפלה
ספר טוב

---

מוות, מה קורה אחרי המוות, כולנו חושבים על זה, כולנו מתעסקים עם זה, או מתעלמים מזה..
ויש מי שכותב על זה -
טושה גפלה המציא עולם שלם, העולם של אחרי, זה לא גן עדן, זה לא גיהנום, זה פשוט סוג של עולם מקביל שיש בו רק מתים.
הספר גרם לי לעבור סוג של גיהנום וגן עדן בעצמי, מצד אחד יש קטעים איומים בספר - משעממים, משמימים, ארוכים בעלי תיאורים מרדימים. מצד שני גן עדן - מתח, הסתבכות, התרה והתרגשות קלה.
להגיד אם אהבתי את הספר? - תלוי באיזה עמוד תפסתם אותי.... היו עמודים שחשבתי לעצמי שזה ספר מומלץ, ועמודים שחשבתי ספר נוראי.
אבל אני הכנסתי את עצמי לתסבוכת הזו, ידעתי את זה עוד לפני שהתחלתי לקרוא את הספר- כמו תמיד לפני שאני בוחרת ספר מהסיפרייה הפרטית שלי או מחנות הספרים הקרובה לביתי, אני קוראת ביקורות.
והביקורות היו מבלבלות מצד אחד אוהבות מצד שני שונאות.
וכולם צדקו.
אז למה בעצם נתתי לספר 4 כוכבים?
מכמה סיבות- סיגנון הכתיבה של טושה גפלה הוא גבוה, מעט מתנשא מעל הקורא שלו מצד אחד(ויש הרגשה שהוא כל כך אוהב את סיגנון הכתיבה שלו עד שטושה גפלה אפילו הכניס סוג של ביקורת אוהבת על עצמו באמצעות תיאור של סופר מוצלח הגובל בגאונות שאחת הדמויות בספר אוהבת ומעריצה,ומקבלת מקום של כבוד ותיאורים אורכים מידי של סגנון הכתיבה שלו הגאוני כבר אמרתי?), מצד שני הוא נוגע בנושא בצורה מרתקת ושונה מכל הספרים שקראתי עד היום. הוא מרבה לכתוב על נושא המוות, למי שקרא גם את היום שבו המוזיקה מתה (שהוא ספר מדהים בעיני ואחד הטובים של הסופר).
הוא בוחן את נושא המוות ומלכלך איתו את הידים, מצד אחד העולם שהוא ברא הוא גאוני ומרתק, מצד שני ההתעמקות שלו בפרטים ובחוקים של העולם הזה, זה פשוט מייגע ומעייף ברמות שאתה רוצה לדלג על עמודים שלמים שמתארים אך העולם עובד, ותאמת לא כל כך מעניין אותי- אם זה היה עולם אמיתי שיש מצב שאגיע אליו יום אחד אולי הייתי מתעסקת בזה ומשננת, אבל זה לא, זה עולם בדוי אז למה להיכנס איתי לספרי החוקים שלו...
שורה אחרונה- זה כן ספר טוב. הטוויסטים טובים מעניינים, הדמויות מרגישות אמיתיות ואנושיות ומרבית התיאורים ציורים ומעיינים.

» ביקורות נוספות של שמש אדומה
» ביקורות נוספות על עולם הסוף