ספר טוב
הביקורת נכתבה ביום רביעי, 1 בינואר, 2014
ע"י שמש אדומה
ע"י שמש אדומה
התחלתי לקרוא במקרה את הספר בדיוק לפני נסיעה לפריז, קראתי את רובו בעיר, כך שהספר היה מאוד ריאליסטי עבורי.
הספר מספר שני סיפורים במקביל שלאט לאט נפגשים עד שמתאחדים לסיפור אחד. אהבתי מאוד את הסגנון הזה שבאמת מתאים לסיפור ויוצר מתח בקריאה, מה שיוצר בעצם את העובדה שקראתי את הספר תוך פחות משבוע. אבל לא נתתי לספר ציון מצויין... הסבר בהמשך.
הספר מספר סיפור שבעצם לא יצא לי להתקל בו עד היום, השואה בצרפת. אני מודה שהייתי בורה לחלוטין בנושא שהייתי צריכה לעשות בדיקה בגוגל לבדוק את הסיפור האמתי מאחורי הספר. והופתעתי לקרוא מה בדיוק קרה בפריז באותם שנים, ועד כמה הסופרת הצליחה להעביר את המציאות של קיץ 1942 בפריז.
הספר מרתק מעניין ובאמת כתוב טוב. אבל קרה לי מה שקורה לפעמים עם סרט, שרואים סרט ואומרים טוב, כאן הבמאי היה צריך להגיד קאט ולסיים את הסרט אבל הסרט עדין ממשיך. כך גם קורה עם הספר, עוברים את השיא של הספר את המפגש של שני הסיפורים של שרה ושל ג'וליה אך הספר ממשיך, וכאן האמת קצת התבאסתי, כי היתה הרגשה שהספר היה צריך לעצור בנקודה מסויימת, אבל אז קופצים לנו בזמן כדי לתת לספר סגירה מושלמת שלא ישארו לקרוא חלילה שאלות.
ואני שואלת למה? למה היא היתה צריכה להמשיך לכתוב ולתת לי מענה למה קורה בעתיד למה לא להשאיר לי את זה פתוח לפרשנות שלי, לתת לי להשלים את הספר בראש, לכן הספר הוא לא מצויין בעיני, הוא מצויין עד שלב מסויים ואז זה יורד לספר טוב. וחבל כי זה מה שהכי נשאר עם הקורא. הסוף של הספר, ובמקום שהסוף יהיה עוצמתי, מזזעזע ומטלטל הוא מוריד הילוך נרגע ומסיים בקול של סגירה שקטה ואיטית של הדלת. וזה הרס את חווית הקריאה מבחינתי.
8 קוראים אהבו את הביקורת
8 הקוראים שאהבו את הביקורת
