ביקורת ספרותית על ועד הים הגדול מאת אסתי קון
ספר טוב

---

הספר הזה עשה לי געגועים לישראל שלא הכרתי, לישראל אחרת,
ישראל שבה בתל אביב לא נעלו דלתות וכולם הכירו את כולם, ושכונה היתה בית ושכנים בבנין היו מכירים אחד את השני.

הספר הוא לא יצירת מופת, זה לא ספר שמפיל אותך מהרגליים ומשאיר אותך בלי אוויר לנשימה. אבל יש בו משהו שלא נותן לך להפסיק לקרוא.

ההתחלה היתה מעט חלשה מבחינתי אבל אחר כך זה רק הלך והשתפר, זה הרגיש מעט כמו אוטוביאוגראפיה או כמו קריאת יומן.

זה ספר פשוט, עם סיפור פשוט על אנשים פשוטים. שקורים להם דברים מעניינים והחיים שלהם משתלבים בחיים של אחרים בדרך זו או אחרת.
שבאמצע יש סוד של אחת הדמויות שמתגלה לקראת הסוף.
מי שמספיק אינטיליגנט יכול די להבין לבד את הסוד ובכלל את השתלשלות האירועים בספר, הם לא מוסתרים במיוחד ודי ניתנים על מגש, אבל זה לא באמת מה שחשוב בעייני, מה שעניין אותי בספר, זו ההתמודדות והיכולת של הדמות הראשית להכיל את כל מה שקורה מסביבו, הוא אומנם קצת תמים ואיש טוב, טוב מידי.
אך שהוא מתמודד עם הדברים ומה שקורה בסוף. היה מעניין.

התלבטתי אם לתת ציון של ספר טוב או ספר בסדר.
אני מניחה שבסוף זה תלוי באם אני אזכור את הסיפור ואת הספר או לא. כי הוא לא נחרט והשאיר ממש חותם.
אבל הוא היה יפה ומעניין.
אז הוא ספר טוב.

כדאי לקרוא למי שאוהב ספרים פשוטים ונחמדים.
ספרים על ארץ ישראל הישנה והטובה. שהכל היה יפה ותמים.

» ביקורות נוספות של שמש אדומה
» ביקורות נוספות על ועד הים הגדול