ביקורת ספרותית על סימן חיים מאת שגיא תומר
ספר מעולה

---

"לזוז היה הרבה יותר קל ממה שאנשים חושבים, זה ההישארות במקום שמעייפת כל כך"

המשפט הזה מהספר, לא יוצא לי מהראש.

כשהתחלתי לקרוא את ספר הביכורים של שגיא תומר, לא ציפיתי להרבה אבל בלי להרגיש נסחפתי לעולם של משפחת להבי. הזדהתי איתם, צחקתי איתם, בכיתי איתם. בעיקר בכיתי איתם. ומזמן לא בכיתי בספר.

הקלות הבלתי נסבלת שבתוך שניות העולם שלך המוכר, הידוע, הטוב יכול להתהפך ולהתמוטט. זה יכול לקרות לכל אחד. וזה קורה במציאות שלנו. אי אפשר שלא להזדהות עם הסיפור. עם העולם שאליו הם נשאבו, מן מערבולת שאי אפשר לצאת ממנה בכזו קלות, ובכל פנייה יש נפילה נוספת, התמוטטות שמובילה להתמוטטות.

כל הספר חיכיתי לאות - לסימן חיים.

הספר בנוי בצורה נפלאה, מדוייקת, מעניינת וחדשנית.

הפרקים בנויים בצורה נפלאה שכל פעם הקורא מקבל עוד קצת מידע על האנשים, הדמויות בסיפור, ואי אפשר לנתק את המחשבה של מה אני הייתי עושה אם הייתי היא, מה הייתי חושבת, אך הייתי מגיבה. ובעיקר רציתי לדעת אך זה יגמר.
מה יקרה בסוף. ואהבתי את הסוף הוא היה מושלם מבחינתי.
סוף לא מאולץ, לא מתחכם ובטח שלא צפוי.

אחד הספרים היותר טובים שקראתי בזמן האחרון מסופר ישראלי. אי אפשר להפסיק לקרוא אותו....


ואם זה לא ברור... הספר מומלץ בחום.

» ביקורות נוספות של שמש אדומה
» ביקורות נוספות על סימן חיים