הביקורת נכתבה ביום ראשון, 9 במרץ, 2014
ע"י דוידי
ע"י דוידי
כידוע לכם קהל נכבד אינני דברן גדול, אבל לשתוק אני יודע מצוין (ואפילו בכמה שפות) ולכן כבר הכותרת של ספר זה מצאה חן בעיני "השתיקה".
וכבר אמרו חכמינו, מילה בסלע, ללמדך שכל מי שמכביר במילים שלא לצורך, מייד זורקים עליו חצץ, אבנים ואפילו סלעים ר"ל עד שירד מהדוכן וישתוק, שנאמר משתוקא בתרין ואידך זיל גמור.
כמובן שמדובר במעשה פשע סקנדינעבי, בעוונותינו המרובים, שהיום אם נעשה מעשה פשע בספרים, הרי הוא נעשה אי שם בין ק"ק אוסלו לעיר האבות קופנהגן, שבימינו הכתריאלים קוראים אך ורק על מעשי פשע שנעשים אי שם בצפון הרחוק. אולי מפני שאזלו כבר הפושעים בפתח תקווה, אולי מפני שמשטרתנו הנערצת והמהוללה תופסת כל מי שמעז לדווח על מעשי פשע ופריצות, עד שאין הכתריאלים יודעים בכלל, איך עושה פושע? ומה דמות וצלם לו? ועל כן אין בארץ הצבי אלא צדיקים נסתרים ומבקרי ספרות מתוסכלים.
ואולי כל זה קורה, כי הכתריאלים כמו שאר בני האדם אוהבים לעשות את מה שכולם עושים ואם כולם קוראים ספרי מתח מסקנדינעביה הרחוקה הרי שכנראה כך נגזר מלמעלה ועל רצונו אין להרהר. רואים בעלי הדפוס שהקוראים חפצים בספרי מתח סקנדינעבים מייד הם מדפיסים מלוא חופניים, מן הגורן ומן היקב ספרי מתח מסקנדינעביה הרחוקה אי שם מעבר לסמבטיון הגועש, שם כידוע לכם שוכנים אוהבי ישראל קדושים הסקנדינעבים שקומתם כעוג מלך הבשן ושערם צהוב כחמה המעטירה.
ומה יעשו עניי עירך, אלו שכותבים ספרי מתח בארצנו הקדושה? עצתי לכם סעו לכם לסקנדינעביה, שהרי גם כותב ספר זה כלל אינו סקדינעבי, אלא מאשכנז ירחם השם, אלא שכיתת רגליו לארץ הסקנדינעבים כדי לפרסם ספריו.
אבל הנה אני עושה מעשה בלעם שבאתי לברך ויצאתי מקלל, כמו שנאמר ותפתח האתון את פיה, שכידוע אין תפקיד האתון לדבר ולא לבקר ספרים, אלא רק לשאת משא ולנעור, אבל מה לעשות שלפעמים רוצה גם האתון לבקר ספרים ואפילו לכתוב ספרים ר"ל, אולי מפני שקראה את דברי החכם מכל אדם, "מותר האדם מן הבהמה אין" ואין היא יודעת את שאמר רש"י שמדובר על אנשים ערומים כאדם הראשון ולא כעדת ישראל בסימניה שכולם לבושים מכף רגלם ועד קודקודם, למיטב ידיעתי.
בבסיס של כל ספר מתח מונחת חידה, לכאורה.
זאת חידה לכאורה מפני שבסופו של דבר הפתרון ידוע לכל.
ידוע לנו שהטובים ינצחו, ידוע לנו שהחוקר ייתפוס את הפושעים, השאלה היחידה שנשאלת היא, איך ייתפסו הפושעים? ומי הם? בדיוק כמו שבסוף הסיפור הרומנטי, האוהבים יתאחדו, איך יכול להיות אחרת.
האם הפושע תמיד נלכד? האם האהבה תמיד מנצחת? מדוע אנחנו זקוקים כל כך לשקר הזה?
האם זה מפני שהמציאות היא כמעט תמיד הפוכה? האם זה מפני שהתרגלנו כל כך לשקר שעד שהוא נדמה לנו כאמת? האם זה מפני שאנחנו רוצים שהספר ירחיק אותנו מהמציאות ולא יראה לנו אותה?
איני יכול להמליץ על הספר הזה בלב שלם, מובטחני שרבים לא יהנו ממנו. הוא איטי, מהורהר, אין בו מתח ונדמה שהכל בו צפוי , אני מצאתי בו עולם ומלואו.
28 קוראים אהבו את הביקורת
טוקבקים
+ הוסף תגובה
|
דוידי
(לפני 11 שנים ו-7 חודשים)
תודה רבה לכולם
|
|
|
לי יניני
(לפני 11 שנים ו-7 חודשים)
תודה על הביקורת אנחנו חושבים אותו דבר כמעט :-)
|
|
|
yaelhar
(לפני 11 שנים ו-7 חודשים)
כי אנחנו אוהבים שהעולם נראה כמו שהוא היה צריך להיות. ביקורת יפה.
|
|
|
שין שין
(לפני 11 שנים ו-7 חודשים)
תענוג לקרוא אותך.
מן הידועות הן שבני אדם וזברות הם חיות עדר.
|
|
|
אנקה
(לפני 11 שנים ו-7 חודשים)
זה הכל בגלל שקומתם כקומתו של עוג מלך הבשן ושיערם צהוב כחמניה בשמש.
זה כל הסוד.
|
|
|
אפרתי
(לפני 11 שנים ו-7 חודשים)
ביקורת מקסימה, דוידי. ולמי שאוהב את יאן קוסטין וגנר מגיע שבח כפול ומכופל.
|
|
|
נצחיה
(לפני 11 שנים ו-7 חודשים)
אולי לא דברן גדול, אבל כן כתבן מוצלח.
וכן, האמנות מלאה שקרים. גם זו הכתובה, וגם זו הקולנועית. בוודאי זו המזומרת. אולי כי השקרים הללו הם אלה שנותנים לנו תקווה.
|
|
|
(לפני 11 שנים ו-7 חודשים)
יופי של ביקורת :)
|
28 הקוראים שאהבו את הביקורת
