ספר בסדר
הביקורת נכתבה ביום שבת, 3 במאי, 2014
ע"י גדפ
ע"י גדפ
בפינלד כנראה חושבים במקוטע, ומדברים משפטים קצרים , ומי שמבין - מבין. מי שלא, כמוני, עובד קשה מאוד, כדי לפענח את התעלומה המורכבת שנפרסת בספר. איכשהו החוקר גם הפעם אינו מן הסוג הנמרץ והאנרגטי, אלא מן הזן ההולך ומתבגר וכוחו בעיקר ביכולתו לשחזר ימים עברו. שוב ושוב הוא מנסה לדמיין לעצמו את היעלמותה של פיה, הילדה שרכבה על אופניים ולפתע איננה. הוא חוזר ונובר, ובכל פעם מעלה פרט קטן נוסף. ילדה שנעלמת באותו המקום היא זו שמפיחה חיים בחקירה הישנה, כי ייתכן ומדובר ברוצח ששב ומבצע את הפשע ההוא. דמויות בספר שותקות מדי, וקשה היה לצייר אותן באופן שלם. משום כך הפתרון שאליו חותר המספר מתבסס בעיקר על היכולת של הקורא לבצע השלמת פערים. ברור שלכל קורא יש המטען האישי שלו, ומשום כך החוזה בין הקורא ליוצר מותנה בפרמטרים משתנים. אולי לכן מצאתי שכל הדרך הפתלתלה שעושים קטולה וצוות החקירה כדי לפענח את היעלמותה של פיה והיעלמותה של סיניקה שווה רק בשביל המשפט הנהדר: הנהדר: "כל השאר יצטרך לחכות, כי החיים , החיים האמיתיים , זה עתה החלו".(עמ' 213). אגב השמות של אנשי צוות החקירה - קשים להגייה ולא נראה לי שאזכור אותם עד הספר הבא.
5 קוראים אהבו את הביקורת
5 הקוראים שאהבו את הביקורת
